אוסטרליה – לא מה שחשבנו. השם "אוסטרליה" מעלה בדמיוננו גן עדן פסטורלי ומרוחק של מרחבים פתוחים, חופים טרופיים, מדבריות, תושבים חביבים וקנגורואים מקפצים. אך התמונה המושלמת מתנפצת לנוכח שני אירועי אנטישמיות קשים שחוו ילדים השבוע, והם רק קצה הקרחון.

הראשון הוא ילד בן חמש שהיה נתון לבריונות אנטישמית בבית ספרו במשך ארבעה חודשים מדי יום ביומו. לאחר שחזר להרטיב בלילה, חיפש תירוצים למה לא ללכת לבית הספר וגילה סימני מצוקה, האמת הכואבת יצאה לאור: חבריו לכיתה גילו כי הוא נימול, ומשם הדרך להתעללות הייתה קצרה. הם כינו את הילד הצעיר "שרץ יהודי", "יהודי מלוכלך" ו"ג'וק יהודי", והשפילו אותו עד עפר.

בבית ספר אחר נלקח תלמיד יהודי בן שתים-עשרה לפארק בידי חבריו לכיתה, ואלה אילצו אותו באיומים להתכופף ולנשק את רגליו של ילד מוסלמי, וכמובן צילמו והפיצו את האירוע באינסטגרם. בחודשים שאחרי סבל הילד מעוד השמצות אנטישמיות כמו "קוף יהודי", תקיפות באגרופים, איומים וקללות. מעבר לחבלה בפניו, שהסתיימה בביקור בבית החולים, החל הילד לסבול מחרדות חריפות.

בשני המקרים הכחישו בתי הספר כי מדובר באירועים אנטישמיים. את הילדים שהתעללו הם לא גינו, אלא פשוט עברו לסדר היום, והילדים היהודים נאלצו לעבור בית ספר. אך מי מבטיח כי במקום אחר זה לא יקרה שוב? מי מבטיח שזה לא יקרה לילדים יהודים אחרים? אם חשבנו שבאוסטרליה זה לא יכול לקרות, הרי שהתבדינו.

דוח האנטישמיות משנת 2018 של ארגון הוועד הפועל של יהודי אוסטרליה (ECAJ) מגלה עלייה חסרת תקדים של 59% במקרי האנטישמיות באוסטרליה לעומת השנה שקדמה לה. המקרים כללו הטרדות ואיומים בדואר האלקטרוני ובטלפון, התעללויות מילוליות, ונדליזם, וכרזות וגרפיטי אנטישמיים המתפשטים במרחב הציבורי באין-מפריע. ואלו רק חלק מהמקרים, שכן רוב המקרים בכלל אינם מדווחים, ויהודים ממשיכים לסבול מהטרדות וקללות על בסיס קבוע אם זה בדרכם לבתי הכנסת בשבת, אם זה בפסטיבלים יהודיים ואם באירועים יהודיים אחרים.

כשליש מהאירועים הם אינם אירועים מקריים, אלא תוצאה של התארגנות מכוונת של "ההתנגדות האנטיפודית", קבוצה ניאו-נאצית הפועלת באוסטרליה ומפרסמת באוניברסיטאות, בבתי ספר תיכוניים ובאזורים יהודיים רבים כרזות המזהירות מפני "רעל היהודים".

גם ה-Australian Broadcasting Corporation) ABC) מעניקה במה לאנטישמיים. התחנה הלאומית הזו של אוסטרליה לשידורי רדיו וטלוויזיה, אינה מגבילה או חוסמת תגובות אנטישמיות הזורמות בחופשיות אונליין בפייסבוק שלה. לכן לא פלא אפוא שהיהודים והישראלים החיים באוסטרליה מתחילים להרגיש את עצמם לא בנוח, בלשון המעטה.

יש לי שם לא מעט תלמידים וחברים. דבורה ואבי הם חלק מקהילה גדולה של יהודים וישראלים שגרים ב"בונדי", שכונה גדולה בסידני. דבורה מספרת שהצטמררה כשראתה את ספסלי השכונות הצפון מערביות של סידני מכוסות בצלבי קרס ובכתובות גרפיטי הקוראות להרוג יהודים.
גם אביבה ומשפחתה היגרו לפני עשור לאוסטרליה במסגרת עבודתה לעיירה קטנה ליד ביירון ביי שיש בה קהילה גדולה של ישראלים. יום אחד כשאביבה ישבה כהרגלה בבית הקפה הקטן, היא הופתעה לגלות צלב קרס המעטר את הקפה שלה. כששאלה את המלצר מה פשר הדבר, הוא הסביר שהיטלר ביסודו היה רודף שלום ושוויון, ולרעיונותיו היו כוונות טובות.

מסתבר שגם בדמוקרטיה היציבה והסובלנית, שהיהודים בה חופשיים לשמור על אמונתם ועל מנהגיהם, יש סיבה לפחד. שוב אנו מגלים כי ליהודים אין אף מקום בעולם שאליו יוכלו להימלט ולהתנער מהתפקיד המוטל על כתפיהם.

חכמת הקבלה מסבירה שליהודים יש תפקיד מיוחד בפאזל האנושי: "תכלית ישראל היא לאחד את העולם כולו למשפחה אחת", כותב הרב קוק. עם ישראל הוא עם מיוחד שקם מתוך הסכמה משותפת לאהוב איש את רעהו ולחיות "כאיש אחד בלב אחד".

השיטה לאיחוד העם היהודי המסוגלת גם לאחד את כלל העולם הונחלה לנו לעם היהודי והיא נקראת חכמת הקבלה, על כן חובתנו להשתמש בה, ולהביא לאיחוד המיוחל בינינו ולהיות דוגמה לכל העולם – הסובל מפירוד עמוק וממשברים מתמשכים. אך כל עוד אנחנו עסוקים בסכסוכים הפנימיים שלנו, נותנים לאגו להתפרץ ביתר שאת, ואיננו מצליחים להתעלות ולהתחבר מעליו, מתגברת האנטישמיות בעולם ומזכירה לנו בדרך הקשה שיש לנו תפקיד.

הדרך היחידה למגר את השנאה החובקת עולם כלפי היהודים היא לממש את האהבה שצריכה לשרות בינינו ומשם להתפשט לכל האנושות.