אירוע הירי במרכול היהודי בניו-ג'רזי בשבוע שעבר הפנה זרקור אל תנועת "בני ישראל העבריים השחורים". מיהם? אמריקנים ממוצא אפריקני, אשר לפי אמונתם, הוגלו מאפריקה עם חורבן ממלכת ישראל, נמכרו ללבנים אשר לקחו אותם לשמש עבדים באמריקה, וטוענים שהם צאצאיהם של בני ישראל התנ"כיים. אחד הזרמים הקיצוניים בתנועה דוגל באלימות נגד לבנים, ומכליל מסרים אנטישמיים כחלק משנאתו ללבנים.
אבל לא הם העיקר בסיפור, אלא הדיון המתחדש בשאלה הסבוכה והבלתי פתורה: מיהו העם היהודי? האמת היא שאם ניגש לכתבי המקור של ישראל, נמצא שהיהודים הם בכלל לא עם ולא לאום. "כל אומה יש לה מהות בפני עצמה, אלא שלפעמים תתגבר אומה על זולתה, ואם כן, כאשר מסירים את כוח האומה השולטת עליה, תשוב האומה הנכנעת למהותה, אך בני ישראל אינם באופן זה, כי ישראל אין להם שום מציאות בעולם הזה הגשמי" (שם משמואל, פרשת ויחי).
אלא מה, ישראל זו קבוצה שהתאספה בימי בבל העתיקה מכל בני שבעים האומות דאז, במטרה להיתקן ולהעביר את שיטת התיקון לכלל העולם. הקבוצה שנוסדה על ידי אברהם אבינו, התארגנה תחת הערך הנעלה "ואהבת לרעך כמוך", וקיבלה על עצמה את המאמץ להתחבר בין חבריה על פני האנוכיות הטבועה באדם מיום לידתו.
חברי הקבוצה שאפו לאחדות, ומתוך כך התגלתה ביניהם דחייה גדולה יותר – שנאה – שעל פניה הם כיסו באהבה. כלומר איחוד מעל הכול: "על כל פשעים תכסה אהבה". עד מתי יחסי האהבה-שנאה? עד שתתגלה כל השנאה שקיימת ביחסים ביניהם, ותהיה כולה מכוסה באהבה. אז, בין השנאה לאהבה, יתגלו החיים במלוא עוזם וחיותם. למה? כי באיזון הנכון בין מינוס ופלוס נמצאת כל החכמה, ובה תלויים החיים.
ויותר מאיזון, מדובר בהשלמה. לא כמו זוג צעיר שמתקוטט מתוך חוסר היכרות ונרגע, אלא יותר כמו זוג בוגרים שחיים יחד הרבה שנים, מכירים זה את החולשות של זה, נכללים מכל חילוקי הדעות וההפכים, ומתוך כך משלימים האחד את האחר. זה למעשה המשטח שעל פניו מתקיים השלום – מלשון השלמה, שלמות – שמו של הבורא, הכוח העליון שבטבע.
לכן, כמו שמתקיים האיזון בין בני זוג, כך עליו להתקיים גם בין הפלגים השונים של האומה, ובין כל אומות העולם. כמו שכתוב: "עיקר החיוּת והקיום והתיקון של כל הבריאה, על ידי שבני אדם שמשונים בדעותיהם נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום" (ליקוטי הלכות, הלכה ד).
היום תפקידנו להתאחד ולהעביר לאנושות את האהבה והשלום. תפקידנו להיות "אור לגויים". אנחנו נצר לאותה קבוצה שנוסדה בבבל העתיקה, ואם אנחנו לא משתדלים לתקן את היחסים בינינו ולהקרין להם מהאיזון המדובר, אנחנו מונעים את הטוב מהעולם. וכשאין טוב – מתעורר רע. אז אנחנו מעוררים עלינו שנאה שהולכת ומתגברת ונעשית אלימה כל כך. דוגמת אותו רצח איום בניו-ג'רזי, שהוא טיפה בים האנטישמיות המתגברת.
ולעניין ההגדרה מיהו יהודי, כותב האדמו"ר מגור בספרו "שפת אמת": "כתוב 'איש יהודי' ובמדרש נקרא 'יחידי' – שדבוק בנקודת החיות, ששם מקום האחדות". ומיהו ישראלי ומיהו עברי? "ישראל נקראים 'עברים', שעל ידי אמונתם, הם עוברים ועולים על כל החכמות כולם" ("ליקוטי עצות"). וזו תמצית חכמת הקבלה – החכמה של ה"יהודים" – להיות מאוחדים כאיש אחד. בזה אנחנו מיוחדים.
