מה בסך הכול רצתה חברת הקונגרס האמריקאית רשידה טליב מביקורה בישראל? לקטוף תאנים מהעץ עם סבתהּ האהובה בת התשעים, שאותה לא ראתה עשור. לשתות עימה קפה שחור ולאכול ענבים ירוקים.

איני מתנגד כמובן לצעד ההומניטרי שהוצע לה, גם לא לכניסה שלה לישראל, בתנאי שהייתה מפוקחת היטב, כמו שכתבתי בשבוע שעבר (bit.ly/2ZdFvGI). אבל ברור לכול איזה ארס היה מחלחל מפיה ואיך הייתה מציירת את ישראל בעיני העולם כארץ רומסת.

"היחידה" – ארבע חברות בית הנבחרים הפרוגרסיביות מהמפלגה הדמוקרטית, אילהן עומאר, רשידה טליב, איינה פרסלי ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז – מייצגות קו "ליברלי" משחית בעולם. הן מקלקלות את המילה דמוקרטיה, גורמות לפילוג, מבדילות חלקים מן העם, והגרוע עבורנו, הן חורטות על דגלן את שנאת ישראל והיהודים.

עוד בברית המועצות לשעבר למדתי על בשרי איך משתמשים במילות הקסם "אהבת אחים", "ידידות בין העמים", "אחווה וסולידריות", ומזרימים תקציבי ענק לטובת פסטיבלים מרהיבים בין העמים השונים, כדי לשדר לארצות המערב שהכול כשורה, לזכות בינתיים לאהדה ולהמשיך לעשות כרצונם. מדובר בלא יותר מכסות מזויפת לשנאה ששרתה אז בין כולם; צעד פוליטי מחושב שנועד לשלוט באזרחי המדינה בכוח ובכפייה. והשקר אכן עבד – עד שקרס. במהפכה הרוסית דאז היה סמל אהדה ליהודים, אך כאן ההפך הגמור. חברות הקונגרס מובילות לחברה לא דמוקרטית ולא ליברלית, וזורעות הרס ושנאה מאחורי ההגדרות היפות, "למען עתיד טוב ויפה", כביכול.

וכאן המקום לדייק: אני נגד אלה המתעטפים בטלית לא להם, ומתהדרים בתארים מכובסים בשם "ליברלים", "דמוקרטים", "פרוגרסיביים". אני בוודאי לא נגד הליברליזם הקלאסי הדוגל בחירות הפרט, בזכויות האזרח ובחופש המחשבה והקניין. אדם שהוא ליברלי ופלורליסטי נותן לכל אדם, בלי יוצא מן הכלל, מקום להתבטא ביחס לאחרים, ובטח לא שונא את האחר. אדם כזה שואף להידברות ולהכלה במגמה להגיע להבנה ולהתחשבות הדדית. אם חלק אחד בעם, המכנה את עצמו ליברלי או דמוקרטי, מצביע בהאשמה על חלק אחר בעם – זוהי צביעות בהתגלמותה.

נכון שאיסור הכניסה לישראל לשתי חברות הקונגרס ליבה ועוד ילבה את האש האנטישמית נגד היהודים והעלה לשיח האמריקאי ביקורת אנטי-ישראלית, אבל השיקולים של ישראל אינם צריכים לפעול מתוך "מה יגידו עלינו", אלא מתוך שיקולי ביטחון, כפי שנהוג בכל מדינה. כך או אחרת, על כפות המאזניים אנחנו תמיד נצא לא צודקים. לכן רצוי שנהיה אנחנו, כלומר נגן בפשטות על הביטחון שלנו מבלי להתפעל מהרעש והגינויים מסביב.

ולגבי היהודים בארה"ב המצקצקים בלשונם: צאו ולמדו את פרק ההיסטוריה של גרמניה הנאצית. מצב היהודים באמריקה היום אינו שונה ממצב היהודים באותם הזמנים. טראמפ תומך כביכול באינטרס הישראלי-יהודי, אבל הוא לא יעמוד זמן רב בפרץ. האנטישמיות מתפרצת באכזריות כמעט בכל אזור בעולם, על אחת כמה וכמה בארה"ב, ואנחנו מתמהמהים מאוד להבין את חומרת המצב ואת הסיבה לכך. אנו שקועים בערכים חיצוניים, ספוגים בביטויים לועזיים ובהגדרות שאולות במקום להתמקד בערך המקורי שלנו "ואהבת לרעך כמוך".

בשעת משבר, מדינת ישראל תהיה מקלט לעם היהודי המפוזר בתפוצות, ויהודי אמריקה יהיו בין הראשונים להתדפק על דלתותיה. אולם איתם או בלעדיהם, מוטל עלינו ליישם כבר עכשיו את הערך הנעלה, לשאוב את יסודותינו מחוקי הטבע ולהתחיל לממש את תפקידנו ההיסטורי כלפי העולם – להקים חברה אינטגרלית למופת שפועלת באחדות ובערבות הדדית, חברה שתפעל לחיבור בין אנשים בעלי דעות שונות, חברה שתהיה מגדלור לעולם, "אור לגויים".

כך תפגין ישראל לעולם דגם תקין לחברה ליברלית, דמוקרטית, מתחשבת ואוהבת. ואז ינהרו כל הגויים לישראל, לא כדי להסית ולהשמיץ אלא כדי ללמוד ולספוג.