חטא האנטישמיות ועונשו
על הקיר בחדרו של היטלר הייתה תלויה תמונתו של דוסטויבסקי. ויש לכך סיבה מוצדקת. הסופר הנערץ לא רק חיבר את "החטא ועונשו" ושלל יצירות מופת, אלא כחלק מהשקפת עולמו ביטא גם השקפות אנטישמיות: "קשה מאוד ללמוד את ארבעת אלפים שנות ההיסטוריה של העם היהודי, אך בדבר אחד אני בטוח, שאין אף עם בעולם שמתלונן כל כך הרבה על גורלו. בכל הזדמנות וללא הפסקה הם מתלוננים על השפלתם, סבלם והקרבתם. אפשר לחשוב שלא הם השולטים בעולם, המכוונים את הבורסה, וכתוצאה מכך גם את ענייני הפנים של המדינות" ("יומן הסופר", מרץ 1887).
פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי נולד בנובמבר, לפני 199 שנה בדיוק, ועם השנים פיתח יחס שלילי מיוחד מאוד כלפי היהודים. איך יעלה על הדעת שאדם כה משכיל, מתורבת, חכם ובקיא בנפש האדם, כמו שמוכיחים כתביו, הפך לשונא המחזיק בקונספירציות לא מדעיות על הדחפים האפלים שמניעים את היהודים?
אבל באותה מידה אפשר לשאול זאת גם על העם הגרמני כולו: איך יכול להיות שהאומה הכי פתוחה ומפותחת באירופה בזמנה, המשכילה והנאורה, שהיהודים לקחו חלק ביצירות התרבות העשירות שלה, מתהפכת פתאום ונותנת לשנאה עיוורת משוללת היגיון להשתלט עליה בלי לשאול?
תשובה: אין קשר בין השניים. התפתחות שכלית ושנאת יהודים לא תלויות זו בזו ולא קשורות אחת בשנייה. אנטישמיות היא תופעה שנמצאת מעל לדעת האנושית, היא נמצאת בשורש הקיום, קבועה במערכת הטבע עצמה. וכשהיא מתפרצת באדם מבפנים, היא לא טורחת לספק לו הוכחות, "כי השנאה קודמת לכל הטעמים" כמו שכתב המקובל בעל הסולם על התופעה. אי-אפשר אפילו להאשים את אותם אנטישמים על כך. זו כמו מחלת נפש שמתפרצת באדם ואין לו שום שליטה עליה.
דוסטויבסקי צדק בדבר אחד: היהודים שולטים בעולם. בגלל שהם לא רוצים לשלוט בכוח הטוב שנמצא בידיים שלהם, הם גורמים לכוחות רעים לשלוט ולהחריב אותו.
כיהודי במאה אחוז לפי השורש שלי ולפי חכמת הקבלה שאני לומד, אני יכול להגיד שאין דבר מזיק יותר לעולם מיהודי שלא מקיים את מה שהוא חייב לקיים בעולם הזה. בהתרשלות הזאת הוא גורם רע לעצמו ורע לכולם. כך כתוב בעשרות פסוקי מקורות העם, למשל: "אין פורענות באה לעולם אלא בגלל ישראל" (תלמוד בבלי).
כל יהודי צריך לדעת שיש לו אפשרות לשנות את העולם, להביא לו אור, מתיקות, חיבור – כל דבר טוב ויפה לעולם. כל יהודי צריך לדעת שהעם שלנו אוחז באוצר מקורות, בספרי מקובלים, ובהם כתובה החכמה איך לחבר בין בני אדם, איך ליצור בין אנשים קשרים נכונים ואוהבים לפי חוקי הטבע של הכוח העליון. ואנחנו לא משתמשים באוצר, לא נותנים אותו לעולם, וזה תפקידנו. גרוע מזה, רוב היהודים אפילו לא יודעים על כך. הם לא ראו ולא שמעו ואף אחד לא סיפר להם שזה המצב.
ובאמת היו זמנים שאי-אפשר היה לספר. אף אחד עוד לא היה מוכן לשמוע. המקובל בעל הסולם אומנם עשה אינספור ניסיונות להסביר ולצעוק, כמוהו גם הרב קוק ועוד בעלי השגה שבדור. ולא, לא היה למי לפנות.
אבל היום אנחנו במצב חדש. הזמנים השתנו. היום אנחנו מסוגלים לבנות קבוצה של אנשים שמרגישים כמה העולם צריך רק סידור נכון של היחסים בינינו כתרופה לכל חולי חברתי, רוחני או גשמי. קבוצה שתהיה בינלאומית, בלי קשר למה שכתוב לאנשיה בתעודת זהות, אלא שמתקבצים לפי מה שחתום להם בלב, ולהתחיל ביחד לספר לכל העולם, במה תלוי עתידו. ממש כמו קבוצת אברהם בבבל העתיקה, נלך ביחד ונקרא, "מי לה' אליי" – בואו, אנחנו רוצים לחבר את כולם, לא חשוב מיהו, מהי דתו ואיזו דעתו.
אני אופטימי מאוד ולא חושב כלל שזה טמטום של מי שלא רוצה לראות את המציאות כמו שהיא. אני רואה אותה בשתי עיניים ויש לי תקווה גדולה שהשנה הקרובה לא תעבור עלינו לחינם. שנשתנה ונביא כוח טוב לעולם.
