לסגור את ברז האנטישמיות
מתוך ידיעה שפורסמה השבוע בעיתונות אנחנו לומדים שכתוצאה מפניית קבוצת לוביסטים פרו-פלסטינים, שתים עשרה אוניברסיטאות בהולנד דרשו מעובדיהן לדווח על קשרים קיימים עם ארגונים ישראליים ויהודיים ולהעביר להם את כל התכתובות ביניהם בעשור האחרון.
אחד העובדים צוטט שואל: "מה הצעד הבא, שעובדי אוניברסיטאות יהודים יסתובבו עם טלאי צהוב?", המקרה הושווה גם לזמני שואה, כשהנאצים דרשו מההולנדים להעביר להם את שמות התושבים היהודיים, וכמו כניעת האוניברסיטאות ללוביסטים היום, גם אז רוב ראשי הערים נכנעו לדרישה.
אין בידיעה הזאת חדשות של ממש. האנטישמיות בהולנד ובאירופה לא שככה ולא נעלמה מאז ימי השואה, כמו שהיא לא גואה ומתגברת היום. מחוסר עניין תקשורתי לא שמענו ממנה זמן מה, ועכשיו התעורר צורך להודיע לנו עליה.
כלי התקשורת הם כמו ברז – כשהם פותחים אותו אנחנו רואים ושומעים יותר, וכשהם סוגרים אז לא. אבל בצינורות הפנימיים עוברת האנטישמיות בזרם קבוע ובלתי משתנה כבר מאות שנים.
אילולי כלי התקשורת – כולל סרטים, ספרים ועיתונים – האנטישמיות הייתה קיימת באופן קיצוני פחות. אלא מי שמעוניין בהקצנה משלם ומדליק את התקשורת. כתוצאה מכך השטח מתחיל לבעור, ואז אנחנו מתבשרים על כך שהאנטישמיות עולה. אבל לא האנטישמיות עולה, אלא השכר עבור התיעוד שלה.
כך התחילה כל תקופה של רדיפת יהודים בהיסטוריה. אם זה גירוש ספרד, השואה, או כל תסיסה אנטישמית אחרת. תמיד היה שליט ששילם טוב כדי להלהיב את השנאה ליהודים. אומנם המסקנה המתבקשת היא לסגור את כלי התקשורת וכך לגרום לשקט בעולם, אבל אי-אפשר לסגור את התקשורת. או בראייה עמוקה יותר של הדברים, אי-אפשר לסגור את ידו של הכוח העליון, כי הרי הוא מנהל את ברזי העולם, כמו שאמר שלמה המלך, "לב מלך ביד ה'" (משלי כא, א).
לכן אין לנו עניין עם התקשורת עצמה, גם לא עם מי שמשלם לה. אנשי התקשורת פועלים כמו שמפעילים אותם מלמעלה. יש לנו עניין עם הכוח העליון, לברר מה הוא רוצה מאיתנו, ולמה הוא פותח דרכם את ברז האנטישמיות.
בכל פעם שהכוח העליון מנער אותנו דרכם, הוא עושה זאת לצורך אותו עניין: שנתחיל לטפל בעצמנו, כלומר לתקן את כל עמי העולם דרך התיקון שלנו כאומה, כי תפקידנו להיות "אור לגויים". כשנעשה כך, השנאה כלפינו תיפסק מאליה.
הכוח העליון מעורר את העולם נגדנו כדי שנבין שאנחנו צריכים לפתוח את הברזים בינינו, שיזרמו בינינו מים חיים של אהבת אחים, שיישפכו מאיתנו אל העולם וישקו את כולם. כל עוד אנחנו לא דואגים לתקן את עצמנו, לפתוח את סגור הברזים בינינו, נשקפת סכנה ליהודים בכל מקום שבו הם יושבים, בהולנד או בישראל. כי יהודי הוא מי שמייחד את עצמו עם הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה, על ידי התקשרות עם הזולת באהבה כדי להשתוות אליו. אם הוא עושה זאת, הוא אהוב על כל העולם, אם לא הוא שנוא, ולעיתים זוכה לכותרות.