מאת: הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הדו"ח השנתי של הליגה נגד השמצה חושף שיא מטריד במספר התקריות האנטישמיות בארה"ב: יותר מ-2,700 תקריות אנטישמיות נרשמו בשנה האחרונה. לפני עשור לשם ההשוואה, נרשמו שם כ-900 אירועים אנטישמיים. בנוסף, 88 מכלל התקריות בשנה האחרונה היו בעלות אופי פיזי אלים, לעומת 33 תקריות מסוג זה בשנת 2020. גם באירופה תשעה מתוך עשרה יהודים, סבורים שהאנטישמיות גברה בארצם. 85% מתוכם סבורים שזוהי בעיה חמורה.

העולם היהודי חווה כישלון בהסברה פרו-יהודית, מפני שהוא לא מבין את שורש השנאה כלפיו. מנקודת מוצא כזו של חוסר מודעות מוחלטת, מובן שלא ניתן לתקן את עצמנו, וגם לא את השנאה כלפינו הרוחשת בקרב אומות העולם. וכל שכן לא נוכל להצליח לעורר כך אהבה כלפינו.

עם ישראל נושא בתוכו את סוד הבריאה החשוב ביותר, איך להתקרב ולאהוב ולהתחבר. וזה הדבר שחסר לאנושות היום ותמיד. מלחמות, טרור, איום גרעיני ואפילו דיכאון – הכול תלוי במידת הרע, האגואיזם, שמתגלה בין בני אדם, ואת הרע הזה אנחנו היהודים מולידים לאוויר העולם. איך? בתוכנו היהודים קיים הרע הזה, ומנגד קיימת בקרבנו גם השיטה איך להפוך רע לטוב, שנאה לאהבה, דחייה להתקרבות, ריחוק לחיבור. כל עוד אנחנו לא מממשים את התיקון שהופך תופעות שליליות בין בני אדם לתופעות חיוביות, אנחנו אשמים בסבל העולמי. למה? כי ההבנה, ההרגשה והמימוש נמסרו לנו.

לכן, כשנתוני השנאה בעולם מצביעים על התגברות מדאיגה משנה לשנה, זה משום שאנחנו לא מבצעים את המוטל עלינו. למעשה אנחנו רק מדרדרים את היחסים העוינים בינינו ומעמיקים את הפיגור שלנו בתיקון, עד שחלילה נאלץ להגיע למכה גדולה כמו השואה. אחריה שוב נזכה לכמה עשרות שנים של רוגע מדומה, הפוגה, כדי שנתחיל בתיקון, אבל אנחנו כהרגלנו נשכח, נטפח שומן אגואיסטי ובזה נעורר שוב שנאה מאומות העולם, וחוזר חלילה.

השנאה כלפינו משתלשלת מהבורא ולא מבני האדם. דרך אותם האנטישמיים הבורא יורה עלינו חיצים שנועדו לעורר אותנו. לכן אין מה לצפות שהבעיות ייפסקו בטרם נתקן את היחסים בינינו, היהודים. רק לאחר מכן הבורא יתקן את יחסן של אומות העולם אלינו. חינוך נכון למודעות ולהבנת התפקיד היהודי, זה מה שנחוץ לנו. שכל ילד ידע למה הוא יהודי, מה נקרא להיות יהודי, מה מוטל עליו לעשות בעולם.

עם זאת, יש מקום להודות לאנטישמיים, כי בלעדיהם מזמן היינו מתבוללים ומאבדים קשר מינימלי בינינו, נטמעים בהמון הרועש ושוכחים את כל מה שקושר אותנו זה לזה. האיום עלינו מקרב בינינו, חרף כל ההבדלים והפערים. לפי שורשנו אנחנו לא שייכים לאומה אחת, ולכן אין בינינו קרבה גנטית. אנחנו נציגים של שבעים אומות העולם שהתקבצו תחת אוהלו של אברהם, ולכן אנחנו אחים לעת צרה, לא יותר.

כמו שכתב גדול המקובלים של המאה ה-20, בעל הסולם: "גם המעט שנשאר בנו מאהבה הלאומית, אינה טבועה בנו מבחינה חיובית, כרגיל בכל האומות, אלא שנתקיים בתוכנו מבחינה שלילית: הוא הסבל המשותף, שכל אחד ממנו סובל בתור בן האומה, שזה הטביע בנו הכרה וקרבה לאומית מבחינת קרבת אחים לצרה".

חשוב להבין שהרגשת הדחייה בינינו היהודים היא שורשית, ואילו שנאת אומות העולם כלפינו היא רק תוצאה משנאת האחים הפועמת בנו. למעשה היחסים בינינו קובעים את צביון האנושות מסביב לגלובוס, אנחנו כמו צובעים את כדור הארץ לפי הערכים שבהם אנחנו אוחזים. לכן בכל סכסוך שיתגלה, בין רוסיה לאוקראינה, או בין ארמניה ואזרבייג'ן, תמיד יהיה מי שיקום ויאשים את היהודים.

נקווה שלא נגיע לשואה נוספת, אלא נפנים את המסר ונתחיל לערוך בדק בית, בירור עמוק ואמיתי בתוך עם ישראל, למה סבלנו יסורים מצד האנושות מאז היווסדנו ועד היום, ומה עוד נצטרך לסבול עד שנסכים לממש את הכלל "ואהבת לרעך כמוך".

גם זה יכול לעניין אותך: