גרמניה השתנתה, האנטישמיות לא

גם אם ייכתבו עוד אלף מאמרים בגנות האנטישמיות, ואפילו יינשאו עוד מאות נאומים, השנאה ליהודים לא תקפל את הזנב בין הרגליים ותיעלם בשקט מהעולם. רק במהלך שנת 2021 דיווחו הרשויות הגרמניות על 3,028 פשעים אנטישמיים שהתרחשו בגרמניה, וזאת למרות שארגונים יהודיים נאבקים בתופעה מבוקר ועד ערב.

האם לא כך בדיוק קרה לפני השואה? גם אז דיווחו הגרמנים על אנטישמיות גואה, גם אז דיווחו היהודים על מאבק עקבי בפשעי השנאה – אירועים שהניעו את מנועי השנאה לגלגל עלינו במהירות מחליאה את השואה.

המספרים ימשיכו לעלות, הדיווחים ימשיכו להתפרסם, בלי להפריע לשואה נוספת להתקדם. בזמנו אנגלה מרקל הרגישה מחויבת להגן על היהודים, בגלל הקרבה לתקופה ההיא. היא הצהירה כי "ביטחון ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי של גרמניה", והעם הגרמני בדור שלה הבין את מניעיה ושתק, מזדהה עם עמדתה. אבל אלו חוקי נימוס שהולכים ונשחקים בחלוף הזמן המקהה את שיני הזיכרון.

הדור החדש שגדל היום בגרמניה כבר לא קשור לאותם נימוסים שגזרה השואה על הגרמנים. הם לא קשורים לדור שהשתתף ברצח היהודים, אז מה אכפת להם? הם עדיין נמנעים להתפרע ברחובות כמו באותם ימים טרום השואה, מפני שבכל זאת מופעל עליהם לחץ לאומי. אז הם עושים זאת בשקט, מכים ומכפישים באופן לא רשמי.

למראית עין ממשלת גרמניה תמשיך לנהוג כלפי היהודים במדיניות אדיבה עוד דור אחד לפחות. אבל חבל לשבת ולחכות. אני לא חושב שעלינו להיות שותפים של גרמניה ולהזדקק לתמיכתה. אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו בעצמנו שותפים. ערבים זה לזה, ללא צורך בתמיכה חיצונית.

בסופו של דבר המציאות המרה תגרום לנו לחזור לעצמנו, לא לסמוך על אף אחד רק על הקשר בינינו. לכן בואו נפסיק כבר עם הדיבורים על תמיכה מבחוץ ועל מאבק באנטישמיות. המילים האלו ריקניות שאין כמותן.

לצרות היהודים יש פתרון אחד, והוא מפורט לעומק בספרי הקבלה שנכתבו בידי חכמי ישראל. אנחנו רק צריכים להתחיל לשאול את השאלות הנכונות: למה שונאים אותנו? מה כולם רוצים מאיתנו? מה הכוח הגלום בנו שלא ידוע לנו ומורגש בגויים, ואיך עלינו להוציאו לפועל?

עלינו לשאול באומץ למרות שהתשובות יכולות להיות מחייבות ובלתי נוחות. אבל הן האמת, והן המפתח לצאת מכרוניקה של אנטישמיות בזויה ולעשות לה סוף. לעם ישראל ישנו תפקיד בעולם: להתחבר בין חלקיו כאיש אחד, ולהעביר את הכוח הרוחני הגלום באחדות הזו לכל העולם. איחוד לבבי בקרב ישראל הוא הפעולה היחידה שמסוגלת לגרום לאנטישמיות לחדול, גם בלי מילים נמלצות ונאומים חוצבי להבות.

Share This