בימים שלפני המגפה ערכתי טיול מודרך בכל האתרים באירופה שהיו נוהגים להרוג ולשרוף בהם יהודים בימי הביניים ועד המאה העשרים. התחלתי את המסע בספרד, משם לדרום צרפת, טיפסתי במפה אל גרמניה ואז קפיצה לאנגליה. מאתר לאתר התבהר לי שאירופה היא מעוז האנטישמיות.
האנטישמיות כמו שהייתה נהוגה בעבר עדיין שולטת בימינו. גם כשלעיתים היא לא מגולה אין זה אומר שהיא נעלמה מלב האירופאים. אבל מיום ליום היא הולכת ונגלית. רק בתחילת השבוע אישר בית הדין לצדק של האיחוד האירופי את ההחלטה לאסור על שחיטה כשרה בבלגיה. יהודי אירופה הזדעזעו. שגריר ישראל קרא להחלטה "קטסטרופה", רבני אירופה אמרו שקיבלו סטירת לחי מצלצלת, והרב של בלגיה, המדינה הראשונה בשרשרת האיסורים, זעק שזו "אפליה שנודף ממנה ריח רע של אנטישמיות".

האנטישמיות מדיפה ריח רע ככל שבאנושות האגואיזם המפריד, הכוח השלילי הטבעי המסכסך בין אדם לאדם, מתגבר בלי לקבל את הטיפול שכנגדו – כוח חיובי ומאחד שיאזן אותו. כשאין איזון יש סבל, כשיש סבל יש הרגשה אינסטינקטיבית של אשמה, וכשיש אשמה היא מופנית לבסוף כלפי היהודים. היהודים אשמים בסבל כי הם אלו שיכולים לאזן את האגואיזם על פי תורת החיבור שירשו מאבותיהם, ובמקום לעסוק בה, להתחבר מעל האגו ולהעביר את השיטה הלאה לכל העולם, הם טובעים באגואיזם של עצמם.

מוזר שיהודי אירופה, שיושבים ביבשת שסובלת מאגואיזם מופרז שלא בא על איזונו, לא מבינים מאיפה צצים חוקים כאלה, ומתפלאים ורוטנים איך ייתכן דבר כזה. גם אם שנאת היהודים לא צפה על פני המים, ברור שהיא מבעבעת מתחת לפני השטח ומספיק גפרור אחד כדי שאירופה כולה תוצת באש האנטישמיות.
לפני מאה שנה האירופאים לא היו ברברים יותר מהיום. מאז ומעולם הם נוקטים באותה גישה אנטישמית כלפי היהודים ולא רוצים לקבל אותם כעם, כלאום, או כמישהו שיש לו בכלל זכות קיום בעולם הזה. ואם מלכתחילה האירופאים לא רוצים שהיהודים יחיו על אדמתם, אז הגיוני שלא ייתנו ליהודים לקיים חתונות וברית מילה, שחיטה וקבורה. שום דבר ממה ששייך למנהגי היהדות. וכי למה שייתנו, כדי שיבואו ויאכלסו את האזור כולו? מה שקורה היום בבלגיה יקרה בכל אירופה בשנה-שנתיים הקרובות, אתם תראו, לכן אין מה לשבת ולחכות.

אבל כשמציעים ליהודים לבחור בין ישראל (או אפילו במקום נידח בעולם) לבין בית קברות – הם יעדיפו לרוב את האפשרות השנייה. ענן של טשטוש נוחת פתאום על ראשם של יהודי אירופה ולא נותן להם לראות את הסכנה שהם נמצאים בה, והם חושבים, "הכול בסדר, החיים כרגיל, יש לי עסק שעובד בינתיים, יש לי כמה חברים גויים". היהודים לא מודעים לכך שתקופת השקט האירופי היחסי מתפוגגת ונעלמת.

ברוסיה מספרים בדיחה, שכאשר יהודים יוצאים ממוסקבה, מקבל כל אחד מהם מדליה על שחרור העיר. הוא שחרר אותה מעצמו. אותו דבר לגבי אירופה, כל יהודי שייצא יקבל כנראה אות הוקרה על ששחרר אותה ממנו בגבורה. השאלה היא לאן ישחררו את עצמם יהודי אירופה? במדגסקר אין כרגע מקום, אוגנדה תפוסה, ובמדינות המערביות לא חסרות בעיות ליהודים.

מה דעתכם לעלות לישראל? אולי יחד נתחיל סופסוף לממש את ייעדונו: להתחבר בינינו, לעורר את הכוח החיובי בינינו ולאזן את האגואיזם השלילי, השנאה ליהודים שנוגסת בכל פינה בעולם.