כמו בכל עימות בינלאומי, זה רק עניין של זמן עד שהאצבע המאשימה תופנה כלפינו היהודים. כך קורה עכשיו עם המלחמה במזרח אירופה. ככל שמתקדמת הלחימה כך מציפים את הרשתות החברתיות יותר פוסטים, כרזות וסרטונים המכילים תכנים אנטי-ישראליים ואנטישמיים.
אפשר להרים גבה, שכן ראש ממשלת ישראל ניסה לתווך בין העמים הניצים, משרד הבריאות הישראלי הקים בית חולים שדה באוקראינה ואלפי פליטים נקלטו בארצנו הקטנטונת, אבל ליחס העוין כלפי היהודים יש שורש עמוק יותר.
כל עוד איננו ממלאים את ייעודנו בתור העם היהודי ולא מעבירים "אור לגויים", השנאה נגדנו מתגברת. כדי להבין את הנוסחה הזאת צריך לשוב אחורה בזמן, אל נקודת זמן בהיסטוריה שבה האנושות כולה התנקזה בבבל העתיקה שבמסופוטמיה – מעוז הציוויליזציה של לפני כארבעת אלפים שנה.
בזמנים ההם האנושות חיה בשלום כמשפחה אחת מאוחדת. כולם דיברו שפה אחת, הבינו והרגישו איש את רעהו, כמו שכתוב: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית יא, א). עד שלפתע, החיים הרגועים והמוכרים של תושבי בבל באו אל קיצם. יצרים חדשים קפצו מתוכם, ובתוך זמן קצר הופרה ההרמוניה והיחסים השתנו: מאחווה לתחרות, מאיחוד לפירוד, מאלטרואיזם לאגואיזם.

אברם בן תרח – אברהם אבינו – ראה את הכאוס שהתחולל בקרב שכניו הבבלים, פצח בחקירה של טבע האדם והעולם, וגילה שהקרע החברתי המתרחב נובע כתוצאה מהרצון האגואיסטי שהתגבר. הוא הבין שלפני שיהיה מאוחר, על החברה הבבלית להגיע לאחדות כשם שהטבע הסובב פועל בהרמוניה ובתלות הדדית.
המעטים שקיבלו את שיטתו של אברהם הפכו לתלמידיו. הם התלכדו ללב אחד מעל הרגשת הדחייה, ובקשר המלבב החדש שהשיגו על פני הדחייה, התגלתה תופעה שהייתה נסתרת מהרגשתם – כוח החיבור החיובי שקיים בטבע, הכוח העליון. כך נולד עם ישראל – עם שמקורותיו אינם ביולוגיים ככל העמים, אלא אידאולוגיים. עם שהולך ישר אל גילוי ה"אל" – כוח החיבור שבטבע. עם שכל אחד מנציגיו יצא מחמולה אחרת, שהפכה ברבות השנים לאחת מאומות העולם.
מאז אותו מעמד נוצרה זוגיות סימביוטית בין ישראל לאומות העולם שנמשכת עד ימינו. לאורך הדורות המשיך האגו להצטבר ולהתגבר וגרם לחיכוכים וסכסוכים, למלחמות ומאבקים, ומתוך אותו קשר עתיק שלא ניתן להתרה, היה ברור בליבם של המסוכסכים מי אשם במצבם. בהרגשת ה"אני מאשים" שלהם, בין אם היא מחשבתית, מילולית או מעשית, יש אמירה חדה: תנו לנו, הגויים והעמים, אור חיים. תנו לנו מהכוח העליון, מהרגשת הניצוץ המיוחד שמתעורר ביניכם כשאתם מתחברים.
כמו ילדים שלא יודעים להצביע על הבעיה במדויק, לא מוצאים את המילים הנכונות והניסוח הבהיר, אומות העולם יורים עלינו מכל הכיוונים ומתרצים את השנאה שבוערת בהם נגדנו באלף סיבות ותירוצים, כמו שקורה עכשיו ברשתות החברתיות על רקע המלחמה באוקראינה. האשמות המתחילות מכך שאנחנו רוצים להרוויח כלכלית מהמלחמה ועד לעובדה שנשיא אוקראינה יהודי. אבל מאחורי כל התירוצים האנטישמיים ישנה אותה דרישה.
מה שמיוחד הפעם ובולט יותר מגל שנאה אחד לשני, הוא שהעולם מתחיל לראות את האמת וכבר לא מתבייש לומר בחדות שהיהודים אשמים, ובזה הם צודקים. כל עוד אנחנו לא מתחברים בינינו, או לפחות פועלים כדי להסביר לעצמנו במה תלוי שלום העולם, אנחנו סותמים את אותו מעבר לאור העליון שמוטבע בנו מימי אברהם, והמחנק הזה מעורר שנאה עזה כלפינו.
חכמת הקבלה, אותה שיטת חיבור שלימד אברהם אבינו, עדיין תקפה. היא נדרשת היום יותר מתמיד, שכן השנאה הולכת וגוברת. עלינו להרגיש ישובים כמו באוהל אחד וללמוד מחדש את היסודות שלנו, ללמוד איך להתחבר ולהעצים את כוח החיבור הישראלי. כשנשוב להיות עם חזק ומלוכד, נאיר לכל הגויים וניתן דוגמה לכל העמים. אז, כמו שכתב בעל הסולם, הרב המקובל יהודה אשלג, "יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם" ("הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות").