חובבי "צ'אנקי מאנקי" – גלידת השוקולד עם בננות, חתיכות פאדג' ואגוזי מלך של חברת "בן אנד ג'ריס" – יכולים לחזור לחייך. אחרי חודשים של מאבק ציבורי ומשפטי מתיש הוחלט כי הזכיין הישראלי של ענקית הגלידות העולמית יוכל להמשיך לייצר ולשווק את המותג בישראל לכל חלקי הארץ – כולל שטחי יהודה ושומרון.

עוד כשפרצה סערת "בן אנד ג'ריס" לפני כשנה, והוחלט להפסיק למכור את מוצריה בהתנחלויות ביהודה ושומרון, כתבתי שהציבור הישראלי צריך לעשות יד אחת, להתאחד ולדרוש להפסיק תכף ומיד את הקשרים העסקיים עם החברה הבינלאומית. והנה ההוכחה: היום ניצחנו בגלידה, מחר ננצח בשימורים, ביינות או בבגדים.

ישראל היא מדינה אחת, גוף שלם! דין יהודה ושומרון כדין תל אביב וחיפה. לכן כל פגיעה באחד האיברים דורשת את התגייסות הגוף כולו. מי שמחרים חלק מארץ ישראל, אנחנו מחרימים אותו ואת מוצריו. לכן עלינו להקדים ולעשות סוף לגישה העוינת כלפינו לפני שהאויבים יעשו לנו סוף. ולא לעשות שרירים כדי להפגין כוח, אלא כי אנחנו צריכים להגן על עצמנו.

וזה לא הסוף, אחרי השלב הראשון שבו התחברנו נגד הקמים עלינו, בשלב הבא עלינו להתחבר בינינו לשם החיבור, להתחבר כי זה התפקיד שלנו כעם יהודי, זו המטרה שלנו: להיות "אור לגויים", להראות דוגמה לחיבור לבבי, פנימי, שמצעיד את כולם לתיקון עולם. זה הדובדבן שבקצפת.

בהיבט הרוחני יש צדק בלחץ שיוצרים עלינו החרמות, הם דוחפים אותנו לאחדות בינינו, לערבות הדדית, לתפילה לבבית משותפת, כמו שכתבו חכמים: "ישראל ערבים זה לזה. פירוש ערבים, לשון מתיקות, מפני שממתיקים זה לזה בתפילתם שמתפללים כל אחד בעד חברו, ועל ידי זה הם נענים" (נועם אלימלך, "ליקוטי שושנה"). נתחבר בינינו ויהיה מתוק לכולם.