ליהודי ארה"ב יש עיניים, אבל הם עיוורים לעתידם
מחקר של הוועד היהודי-אמריקאי חושף שארבעים אחוז מיהודי ארה"ב מרגישים חוסר ביטחון וחשש מתגובות אנטישמיות המחייבים אותם לעשות שינויים באורח החיים: להסיר פריטי לבוש שמזהים אותם כיהודים, להדיר את עצמם ממקומות או מאירועים שעלולה להתלקח בהם פעולת שנאה, ולהימנע מפרסום תוכן אינטרנטי שעלול להגדיר אותם כיהודים.
האנטישמיות לא גילתה את אמריקה. את שלושים השנים הראשונות לחיי ביליתי ברוסיה, וכל יהודי שהגיע משם יספר לכם כמה לחץ וחובה הרגיש להסתיר את זהותו מפחד התנכלות.
השוני בין ארה"ב לרוסיה הוא שהממשל הסובייטי תמיד החזיק את האנטישמיות תחת פיקוח. מצד אחד לא לתת לשנאה להתפרץ לרחובות בהפגנות חסרות שליטה, מצד שני לא לחנוק אותה לגמרי כדי להשאיר ליהודים תזכורת תמידית שהם תלויים בחסדי הממסד. כך השאירו את השנאה על אש קטנה ומועילה.
אבל באמריקה המצב גרוע היום מבכל מקום בעולם. שם איש כבר לא מנסה אפילו לשמור על הצגה של דאגה ליהודים, וזאת רק ההתחלה. אני ממש רואה איך יכולים להתרחש באמריקה פוגרומים קשים כמו בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה, ולא המשטרה ולא אף מנגנון אחר יוכל לעצור אותם.
את המצב הזה בישלו היהודים לעצמם. הם העלו את המשטר הנוכחי באמריקה לשלטון. יש להם עיניים, אבל הם לוקים בקוצר ראייה. הם לא רואים את הקשר הישיר בין ההצבעה שלהם בבחירות האחרונות ליריקה בפניהם היום.
לא נראה לי שעד הבחירות הבאות הם יתפסו שזה לא טפטוף מקרי. הם ייכנעו בשקט תחת המכבש שהם עצמם הפעילו: יהודים יתחילו להתבולל בנישואי תערובת, או יהגרו למקומות נוחים יותר, כמו במקרה של קהילות חרדיות מאורגנות תחת מנהיג. את הוואקום שתשאיר אחריה יהדות אמריקה יתפסו מן הסתם קבוצות פרוגרסיביות קיצוניות יותר.
ומדינת ישראל? היא בכלל לא נמצאת בראש של יהודי אמריקה. היא לא מעניינת אותם. לעיתים אנחנו שומעים או קוראים בחדשות שהם דואגים לישראל, אבל הכול שטויות. הם לא יודעים מה קורה כאן, לא מבינים ולא חושבים על המדינה. אין חוט מקשר בין יהודי ארה"ב ליהודים בישראל, הם הפכו זרים לנו מכל זר. אם הם היו מזהים שהם יכולים לקבל מכאן משהו, אז הם היו שומרים על קשר. אבל לתת, להשתתף? זה לא.
אומנם יש ביניהם שתורמים כספים רבים, אבל לרוב הכסף נשאר בכיסים הפרטיים של המתרימים, ולא משמש את המדינה עצמה שלתורמים לא אכפת ממנה.
למרות הביקורת אני מבין שכל אחד מאיתנו אם היה גר באמריקה היה הופך להיות כמו אותם יהודים אמריקאים. השפעת הסביבה עובדת על האדם ואין לו כוחות להילחם נגדה. בעל הסולם מסביר כי "רק בבחירת הסביבה יש להועיל לאדם או לגנותו. אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיה כחומר ביד היוצר" (מאמר "החירות").
זה מה שאנחנו כאן, יהודים החיים בישראל, יכולים ללמוד מהמקרה של יהודי אמריקה. לבחור לעצמנו סביבה טובה ששומרת על זהות יהודית, שיש בה תחושת אחריות ושליחות למלא את תפקיד העם היהודי להיות אור לגויים – להמחיש לעולם המפוצל את כוחו של האיחוד, על ידי חיבור בינינו סביב תורת ישראל: "ואהבת לרעך כמוך".
