מימין ומשמאל: האנטישמיות בארה"ב מאחדת את היהודים
מחיאות הכפיים הסוערות בסיום ועידת איפא"ק הותירו את היהודים בסערה מדאיגה מבית: האנטישמיות. מימין ומשמאל של המפה הפוליטית הסכימו ביניהם היהודים שהאנטישמיות היא עיקר הבעיה שלהם, ולא נעים לומר, היא גם זו שמאחדת אותם.
נכון שלאורך שלושה ימים מעוררי השראה של הצדעה לישראל, עסקה השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב בעסקה הגרעינית של איראן, בתהליכי השלום הבלתי-נגמרים וביחס המזלזל ליהדות הלא-אורתודוקסית, אבל אלה לא הצליחו להכות גלים, שכן מיום ליום האנטישמיות מכרסמת בקהילה היהודית.
אין לאן לברוח. על כל נקודה בגלובוס שהיהודים יניחו את האצבע באקראי, הם לא ימצאו מקום מוגן מפני השנאה. גם לא בישראל. ונניח, חלילה, ששנאת היהודים הייתה מחריפה בארה"ב, ומיליון יהודים היו נפרדים לשלום מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, עדיין מדינת ישראל אינה ערוכה לקלוט עולים חדשים בסדר גודל כזה.
גם הנתק חד. המנטליות בין יהודי ארה"ב ליהודי ישראל כל כך שונה, שהיחסים היו מידרדרים בקלות לבעיות חברתיות ולהאשמות הדדיות. מחירי הדיור יזנקו, המחירים בשוק יתייקרו, שכן יהודי ארה"ב אמידים יותר. קרע חברתי נוסף עלול לפורר לחלוטין את שמיכת הטלאים הישראלית, או במקרה הטוב, להוליד מפלגה נוספת לבליל המפלגות שמתחרות זו בזו.
הפתרון טמון רק ביצירת תשתית של חברה מאוחדת. כאן בישראל. איחוד לא רק למען יהודי אמריקה, אלא עבור כל יהודי העולם. מחר עלולות מדינות האיחוד האירופי, לדוגמה, להקשות על מדינת ישראל בהגבלות וחרמות, מה שיגדע באחת את הקשרים הענפים שלנו עימן, ואיתם גם את מקור הפרנסה.
על פי חכמת הקבלה, חיבור בין יהודים מוליד כוח חיובי של אחדות; כוח שמקפל בתוכו כוח עליון יותר, נצחי ושלם. נגדו איש לא יכול.
חיבור טוב ויפה בגבולות ארץ ישראל ויצירת מעורבות בחברה הישראלית רק יבטיחו התנהלות בריאה מן היסוד: סדר וארגון מחדש של המשאבים, סיפוק צרכים הכרחיים לכל נפש, אווירת אחריות ודאגה לזולת – אל תוך חברה כזאת, קל יהיה לקלוט כל יהודי ויהודיה; כי במקום שיש התחשבות – יש מקום לכולם. על האדמה ובלב.
לפי שעה, יהודי ארה"ב טרודים בזאב האנטישמי שחג סביבם ומלכד אותם בעל-כורחם. הם אינם חושבים על נטישת מולדתם האמריקאית, אלא תולים תקווה במפלגה, בשדולה הפרו-ישראלית, או באחד והיחיד, טראמפ.
לכן, כל עוד השנאה בשלבי תסיסה ראשוניים, ומנגד ישראל אינה ערוכה לקלוט עולים, נותר רק לעודד את יהודי ארה"ב להתחבר ביניהם לאגודה אחת בלי הבדלים. להפיץ ולפרסם בכל אמצעי תקשורת יהודי, שהאחדות היא המגן החזק ביותר. היא העתיד והיא העבר, היא החרב והיא המגן. לא רק נגד האנטישמים, אלא נגד כל העולם.
ועוד דבר קטן: גם אם הימים חולפים ונראים רגועים, מתחת הם גועשים וסוערים. לכן, בכל ציוץ ומאמר נמשיך לזעוק לאחדות לבבית. בכל שעה נייחל לאחדות פנימית. ואם הלב היהודי-אמריקאי ימשיך להיות דומם ויישאר אטום למסר הכל כך פשוט, נחשב מסלול מחדש ונפתח יותר את הלב היהודי-ישראלי שלנו. כי אולי אנחנו אלה שלא מתפללים מספיק עבור האחים שלנו בגולה?
