כאשר פרצה מגפת הדֶבֶר באירופה של ימי הביניים התרבו המתים ולא היה בית שלא נפגע. לרפואה אז לא היה מענה ולא נראה סוף למוות השחור. תושבי אירופה הרימו את עיניהם וחיפשו במה לתלות את האשמה באסון הכבד, והם מצאו גם מצאו.

האירופאים האשימו את היהודים בהפצת המגפה. הם הפיצו שמועה מפה לאוזן שהיהודים הרעילו בזדון את בארות המים והעמידו אותם למשפט. במקומות מסוימים הם שרפו קהילות יהודיות שלמות, וכאשר שככה המגפה, כמעט ולא נותרו יהודים במערב אירופה.

עלילות דומות צפויות לנו עם מכת הקורונה. בעוד אנחנו מתבוססים בשלולית של ויכוחים והאשמות, מתלוננים על המסכות וההגבלות החוזרות, מתגבשת מעל ראשנו המכה האמיתית, איכותית ועמוקה יותר. בשלב זה היא אינה בהירה, אך נזהה אותה כשיתחילו להצביע עלינו, העם היהודי, כעל מקור הקורונה, על כל המשברים המכוערים הנלווים אליה.

עולם לא השתנה מאז ימי הביניים. נסו לכתוב עלילה פרועה על יהודים ב"ניו יורק טיימס" למשל, ותראו לכמה תגובות אוהדות תזכו. לכן גם היום, מעשיות יתפשטו כמו אש בשדה קוצים, והאשמות גרועות יותר מאז יוטחו בנו. במה יאשימו אותנו הפעם? הו, זאת לא בעיה. העולם ימצא עלילה יצירתית לא פחות מן הזמנים הקדומים באירופה. אנחנו נכחיש כמובן. נגיד שאלו תיאוריות קשר חשוכות, שזו טעות איומה מצידם. אבל האמת היא שהם לא טועים. הם דווקא צודקים.

שלא כמונו, האנטישמים ראו אז ורואים גם היום שיש עניין עם העם היהודי, תופעה על-טבעית. עַם ישראל הוא לא ככל העמים, וככל הנראה הוא נמצא בעולם הזה בתפקיד מיוחד. אלא שמסיבה לא ברורה היהודים לא מבצעים את תפקידם המיוחד וגורמים בכך רע לעולם. האנטישמים מסתכלים בצורה ריאלית על מצבנו, ואילו אנחנו חולמים בהקיץ וחושבים שאנחנו כמו כולם, מתפלאים למה לא מתייחסים אלינו יפה ושווה כמו לכל אומה מן השורה.

לתופעת העיוורון של עם ישראל יש שם: "עם קשה עורף". יהודים שלא רוצים לראות, לא מעוניינים לדעת. אנחנו מתכחשים לסיבה ולפתרון, לגודל התפקיד שלנו, לאחריות שלנו כלפי העולם, שכתובים שחור על גבי לבן באלף מקומות במקורות שלנו – מקורות שהפכו גם לתשתית דת הנצרות והאסלאם. כך שגם אם אנחנו מכחישים, הם יודעים.

ואנחנו מצטדקים, "תראו, אנחנו בדיוק כמו הצרפתים והאנגלים, לא שונים מהרוסים או האמריקאים, אנחנו לגמרי כמוכם". והם אומרים, "אתם לא כמו כולם; כתוב בתורה שאתם מיוחדים, שאתם קובעים את ההתקדמות לכל העולם, שאתם צריכים להיות אור לגויים. כתוב? כתוב. אז אנחנו לא רוצים לשמוע מכם שום דבר אחר. הכוח העליון אומר, ואנחנו מאמינים במה שהוא אומר".

והם צודקים. בהתנהגות מתוקנת ונכונה ישראל יכולה להבריא את עצמה ואת העולם כולו מהמגפה. ישראל עצמה היא התרופה לחברה האנושית. תרופה! אם היהודים יתייחסו יפה זה לזה, המגפה תסתלק מהם ומכל אומות העולם. החברה האנושית תעבור תהליך הבראה.

זה התפקיד שנועד לנו. בגללו מראש קיבצו אותנו לעם. "אור לגויים" זה לא להדגים איך עושים היי-טק וממציאים פיתוחים מבריקים, אלא איך לוקחים חבורה שמורכבת מהשונות הכי גדולה שיש בחברה האנושית ומשכינים בה שלום מעל מלחמה, אהבה מעל שנאה. זאת התרופה למגפה, ולכל הרע שבעולם. אין ברירה, במוקדם או במאוחר, עם התגברות הזנים החדשים בעולם, נצטרך לעכל זאת במהרה ולתקן תחילה את עצמנו ואז את העולם.

וזה לא שאין בנו הכנות לשמוע על תפקידנו, על הקשר המיוחד שצריך להיות בינינו ועם הכוח העליון. יש לנו לב, יש לנו יכולת לספוג את המילים האלו, יש מקום חם לקלוט את הדברים. אבל יחד עם זה, יש גם עקשנות ועצלות גדולה מאוד שנצטרך להתגבר עליה.