"תבוסה לאנטישמיות" – כך בירכו יהודי בריטניה את ניצחונו ההיסטורי של בוריס ג'ונסון בפרלמנט הבריטי. לא מאהבת ג'ונסון, אלא משנאת קורבין האנטישמי.

גם יהודי אמריקה שבעי רצון בתקופה האחרונה. הידיד טראמפ לא מפסיק לפנק במתנות קטנות-גדולות. רק השבוע חתם הנשיא על צו למאבק באנטישמיות ובתנועת החרם נגד ישראל, המכיר ביהדות כלאום ובזכותם של היהודים למדינה. מה המשמעות עבורם? מניעת מימון ממשלתי מאוניברסיטאות ומגופים שלא יספקו הגנה ליהודים מפני אפליה וגזענות. "גאה שיהודים הם חלק ממשפחתי", בירך הנשיא בטקס לכבוד החנוכה בבית הלבן. נס גלוי רודף נס גלוי.

אולם למרות המחמאות ומתנות החג שנופלות משמיים, אף אחת מן המחוות הללו לא תעצור את האנטישמיות המבעבעת. התופעה תלך ותגדל, והשנאה ליהודים תתעצם ותתבלט בצורה חדה. גם יהודי צרפת שנסים על נפשם לישראל או למונטריאול בקנדה, עיר מקלט לעת עתה, לא יגרמו לסערת האנטישמיות לשכוך. האנטישמים אינם זקוקים ליהודים בסביבתם כדי להיות אנטישמים. הם כאלה מסיבה פשוטה: כי אנחנו היהודים לא מטפלים בשורש הבעיה.

עלינו החובה להבין את מקור האנטישמיות. עלינו מוטלת האחריות לשנות ולהשתנות. בשינוי המודעות שלנו, פשוטו כמשמעו, אנחנו מסוגלים לתקן את העולם ולהביא לאיחוד העמים כאחד. כן, זהו התיקון: להיות כאיש אחד בלב אחד. מי? כולנו, בלי יוצא מן הכלל, כמו שכותב "בעל הסולם": "תכלית הבריאה מוטלת על כל מין האנושי יחד: כשחור, כלבן, כצהוב, בלי שום הפרש" (מאמר "הערבות").

עד שלא נתאחד בינינו ונוליך את האנושות לאחדות של ממש – העולם ילחץ עלינו, יגנה אותנו, יאיים עלינו, ישנא אותנו – וכלום לא יירגע. לכן, כדאי לנו להירגע תחילה ולעכל: השמחה והצהלולים על עלייתו של ג'ונסון לשלטון ועל מתנות החינם של טראמפ אינן מעידות על תיקון. להיפך. הקלקול מתגבר, הביטחון העצמי המופרז מתעצם, והאגו המדושן ממשיך בשגרת יומו הרגילה.

עם ישראל משול לחולה שקיבל זריקת הרדמה. הוא שוכב על מיטה, עיניו נעצמות והוא מחייך לקרוביו שמקיפים אותו בחמלה. אבל בינתיים המחלה מתגברת, לא נרפאת, והחולה האנוש אינו חש בה כלל. ברגע שיקיץ מהתרדמה, וכל עוד לא קיבל רפואה נכונה, המחלה תתפרץ מחדש. לכן, אל לנו לטעות. נכון שיש הקלה ביחס האוהד מצד מנהיגי העולם, אבל היא רק נועדה לתת לנו הארכת זמן. מרחב בטוח לממש את ייעודנו. לא שנשב בחיבוק ידיים ונשקוט על השמרים.

זמן החסדים הזה מוגבל מאוד, ועלינו למהר להתארגן לפעולות איחוד בינינו. למסור ולהנגיש את חכמת החיבור – חכמת הקבלה – לעם ישראל ודרכה להפיץ לכל אומות העולם. החיבור היא השיטה שתביא למאזן הכוחות הנכון, להבראה שתטה את הכף לטובה. אחרת, ההיסטוריה הנוראה עלולה לחזור ולהכות. אז, כבר לא יחייכו אלינו המנהיגים האוהדים, שמקיפים אותנו החולים, אלא הם עצמם עלולים להפוך לעוינים (בהקשר הזה כדאי לקרוא על הזמנים שבהם הגרמנים תמכו ביהודים: bit.ly/38IAasL).

מחלת האגואיזם המשתוללת בגוף של עם ישראל מאובחנת ומוכרת היטב בספרי הקבלה, כמו גם הריפוי, שהוא הפוך בדיוק: באלטרואיזם. כלומר, באהבת הזולת, בבניית יחסים חיוביים המושתתים על הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך". כתוב: "ניתנה רשות לרופא לרפא". ככל שנשתדל להפנים את מקורות המופת של העם היהודי ולגלות את הסוד של חכמת הקבלה, נמצא שלא נדרש לנו יותר מלעשות צעד קטן לקירוב בינינו, לחיבור יפה וטוב מעל ההבדלים, לשוויון יחסי שישמור על הייחודיות של כל אחד ובמקביל יאחה את החלקים לאחד.

לכן, אל תתעייפו, אל תתייאשו, אל תרפו ידיים. אלא תפנימו שוב ושוב, ותעבירו הלאה, שהחיים הטובים שלנו תלויים בקשרים החיובים בינינו. החיבור הוא התרופה היחידה לתקן את עצמנו ואת העולם. זו כל התורה על רגל אחת. שנהיה בריאים.