המצב החברתי במדינה עם הפיגועים והמתיחות הבלתי פוסקת ברחובות מציפים את מוקדי החירום בפניות. אנשים מביעים חרדה מכך שלא יוכלו לחיות יותר בארץ, מתארים דאגה מעתיד הילדים, ובכלל הרגשה שכל מה שהכירו עד עכשיו וכל דבר שנסמכו עליו מתפרק. החרדות ששוטפות בתוך העם הן תוצאה מחוסר ידע, חוסר התמצאות וחוסר קשר.

עם ישראל צריך לדעת שהחיים יכולים להפעיל עלינו לחצים הרבה יותר כבדים, לא פחות מאלו שהיו בארצות הגולה כאשר היינו חסרי בית לאומי, מוקפים שנאה מרושעת ומכות. צריך להבין שגם כאן, בארצנו הקטנטונת, אנחנו לא בטוחים יותר מאשר שם בגלות, למרות שיש לנו צבא חזק וכוחות ביטחון. מה שאיים עלינו אז ומה שמאיים עלינו היום הוא אותו עניין, אותה מפלגתיות של שמאל ימין, של סכסוך בין קצוות. הפילוג המהול בחוסר התמצאות מי אנחנו הוא מקור החולשה שלנו והפתח לכל האירועים הקשים שפוקדים אותנו, וכתוצאה מכך לחרדות ולסיוטים שקופצים עלינו.

כשנולדנו כעם בבבל הקדומה לפני כ-3,800 שנה, העולם התחלק לשבעים אומות, כאשר עם ישראל הרכיב נציגים עתיקים מכל עם ועם. לכן יש בינינו הבדלים תהומיים עד היום והם משמרים אותנו נפרדים. עובדה היא שלפי ההיגיון כבר היינו אמורים מזמן להתמזג זה בזה מבלי להיפרד, להפוך לחברה הומוגנית, אבל בפועל הפערים בינינו לא הולכים ונעלמים בשבעים וחמש השנים המשותפות שלנו כאן. להיפך, הם מוסיפים עליהם עוד ועוד שכבות של טינה, גאווה וזלזול הדדי.

אנחנו לא צריכים למחוק את ההבדלים, גם לא להידבר זה עם זה. אנחנו קודם כול צריכים להבין מי אנחנו ומה תפקידנו בעולם. לאיזו מטרה קיבצו אותנו אז בבבל, נציגים מכל עם. בלי הידע הזה לא ייתנו לנו להתחבר והקשיים יתגברו יותר.

אנחנו רואים שלא רק אנחנו מסוכסכים ומעורערים היום בעולם. הפגנות אלימות והבערת הרחובות עוברים על צרפת, אמריקה וסודן. כמעט בכל עם היום יש מלחמת פנימיות. הן כולן הקרנה ממה שקורה בינינו, הנציגים שלהם שהתאספו עוד בבבל כדי להתאחד ולתת דוגמה לכולם איך להתחבר למעלה מהשונות, בכוח האחדות של הטבע, האלוהים.

לא פלא שאנחנו לא מצליחים להתאחד. הניסיון לאחד לא נובע מידיעת תפקידנו וגם לא נעשה לפי חוקי הטבע: תחילה חיבור בין הנציגים בעם ישראל, ואחר כך חיבור עם כל עמי העולם. תמיד כשניסינו לעקוף את החוקים ולהתחבר ישירות אל שאר העמים, להיטמע ביניהם ולאבד את עצמנו בתוכם הגיע אסון. גם היום, ניסיון כזה מעמיד אותנו בסכנה גדולה מאוד.

אין טעם להאשים את מנהיגי ישראל שהם לא מביאים אותנו לאחדות, כי גם הם לא יודעים את מה שכולנו צריכים ללמוד: מי אנחנו ובמה תלוי השלום בינינו. האשמה מוטלת על כל אחד מאיתנו שכבר שמע משהו על מוצאנו וייעודנו ושותק.

כל אחד שקרא ושמע צריך להעמיק וללמוד עוד ועוד על מטרת הבריאה ותכלית החיים, על סיבת הקיום של עם ישראל בין כל העמים, ולהעביר את הידע הזה הלאה. קודם כול כי הידע יחלץ אותנו מהפחדים והמאורעות הקשים. כך נדע מה אנחנו צריכים לעשות ונתקדם בביטחון. לאט-לאט יתרכך לנו הלב עד שהכוח העליון יכול יהיה להיכנס בו ולעשות את שלו. כי ה"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל".

✅ צפו חינם בקורס על דיכאון ומטרת החיים >>