·
82 שנה מאז "ליל הבדולח": היום אף קומבינה יהודית לא תעזור.

כמו תמיד כשהעולם עובר מצבים קשים, השדים האנטישמיים יוצאים במחול. עם תחילת משבר הקורונה לא ראינו אותם מתפרצים באופן ברור ובולט, אבל אין ספק שהם יצוצו בראש גלוי ככל שהמשבר יעמיק, והוא הולך ומעמיק.

בשבוע הבא, בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר, יחול מה שלימים כונה "ליל הבדולח" – הלילה בשנת 1938 שבו נערך ברחבי הרייך השלישי פוגרום יזום ומתועב. "יטעמו היהודים פעם אחת את טעמו של זעם עממי", אמר אז היטלר לשר התעמולה הנאצי יוזף גבלס והורה לו להתיר את ההפגנות, "המשטרה צריכה לסגת". אלפי רסיסי זכוכית הצטברו על המדרכות בליל הבדולח, אלפים נרצחו, שרפות הוצתו ולובו, "בברלין הכול מתנהל פנטסטי. דלֵקה אחרי דלֵקה. ככה זה צריך להיות", רשם גבלס ביומנו.

שמונים ושתיים שנה עברו. האם אירופה השתנתה מאז? היא לא. האם השתנתה במקצת? ממש לא. היחס ליהודים באירופה אפילו גרוע הרבה מזה שהיה לפני השואה. תמו הימים שבהם זכו היהודים להרגשת ביטחון ויחס יפה מצד הממשל והאוכלוסייה המקומיים מתוך התחשבות במקרה המר דאז.
גם היהודים לא השתנו. כמו בכל גלות ששהו בה: בבל, מצרים, ספרד, גרמניה ועוד, הם מחכים עד הרגע האחרון, ואפילו אז, כשכבר מאיימים לגרש ולהיפטר מהם, הם עושים כל מאמץ להישאר. זה האופי היהודי והוא חייב לקבל תפנית. אחרת, חס ושלום, עלולה להתחולל שואה שנייה שתהיה גרועה בהרבה מהקודמת.
יחס אומות העולם מעולם לא השתנה ולא ישתנה כלפינו, לכן אסור לנו לחכות לאסון שממתין בפינה. "אבל לא יכול להיות" אומר הקול הנאור בפנים, "העולם התקדם, האנשים תרבותיים יותר, מבינים יותר, ולא ייתכן שמקרה כזה יחזור". אבל זו טעות, במיוחד לגבי הגלגל האנטישמי שחוזר שוב ושוב עוד מימי מסופוטמיה העתיקה. תהיו בטוחים שאם היהודים ימשיכו בשלהם השואה הבאה תבוא גם תבוא.

גם לא תועיל חזית אירופית מאוחדת, מפני שאין כזו. אין קהילות יהודיות מגובשות, על כל פנים לא מעבר לרשומות על נייר. אין לאף קהילה כוח ויכולת שכנוע, אף איגוד קהילות לא מסוגל לעצור את גל השנאה הזה, בפרט כשהיום האנטישמיות מושתתת ומתוחזקת על ידי האסלאם – ואותו אי-אפשר לקנות ולשחד, הוא לא מעוניין בכסף, אלא בצביעת אירופה והעולם בירוק בוהק. המצב מסוכן מאוד, אקוטי, אבל היהודים כרגיל חושבים שהם יכולים לסדר הכול בכמה מכתבי תלונה ממלכתיים למספר ארגונים ומוסדות.

אם היהודים רק היו שומעים, הם היו מבינים שעליהם לנוס מאירופה ומיד. העולם קרוב להכריז על "פתרון סופי" גורף. האסלאם הרדיקלי מתפשט כמו עשב בר, הארגונים האנטישמיים גדולים מאוד ומאורגנים היטב. מדינות רבות בעולם היו שמחות לחסל את ישראל ואת היהודים בכלל. גם התקשורת הבינלאומית יכולה לארגן את האנושות לשנאה טוטלית סביב כדור הארץ – מצפון אמריקה ועד דרום, דרך כל אירופה, אסיה ואפריקה – כך שלא יימצא מקום של שלווה עבור היהודים בשום פינה בעולם. אפילו במרחב הווירטואלי לא יהיה מסתור.

אין ליהודים מקום בעולם מלבד ישראל. וגם בה, אם לא יהיה תיקון חברתי, אם לא נדאג לעלות מעל השנאה בינינו ולהתחיל לממש את ייעודנו, ייסגר חלון ההזדמנות ומדינת ישראל תילקח מאיתנו, בדיוק כפי שניתנה לנו.

גם אם זה לא נוח וקשה לעיכול, לשנאת היהודים יש הסבר והוא די פשוט. אין מקריות בטבע, יש בו תוכנית, והיא מתממשת דרך חוקים מוחלטים ובלתי מתפשרים. העולם הזה התחיל ממפץ חלקיקים וסופו בחיבור הרמוני ושלם. הטבע מאיץ עכשיו את השלמת ההתפתחות הזאת, שמורגשת כלחץ הולך וגובר על העולם, דרך משברים הולכים ותכופים. וכשהעולם במשבר הוא מסתכל על היהודים ועולה בו שאלה: "בשביל מה הם חיים בינינו?" ומיד מתגנבת בו המחשבה המשלימה: "הם אשמים בכול!".

ליהודים יש תפקיד מפתח בתהליך חיבור העולם. ניתנה להם חכמת הקבלה – שיטה עתיקה לקרב את האנושות. הקשר ההדדי בין בני אדם יעורר כוח חיובי, כוח עליון ביניהם, והוא יעלה אותם מעל גלי המשברים, מעל ענני השנאה. אז לא רק האנטישמיות תיעלם ולא תחזור, אלא כל מקרה רע ומלחמה וצער יסתלקו מפני כדור הארץ. עד שלא יהיה חיבור לבבי, עד שלא תשרור אהבת אחים, עד אז, דבר לא ישתנה.