לא האבנים הן החשובות, אלא הלבבות שלנו
מאת: ד"ר מיכאל לייטמן
היה לי הכבוד לפגוש את זיגמונד קוניסברג, נציב הקהילה היהודית בברלין למאבק באנטישמיות, אדם בעל השפעה רבה בפוליטיקה ובתקשורת המקומית. קוניסברג לקח אותי לסיור בבית הכנסת המרכזי של ברלין, מבנה מפואר בעל כיפת זהב שהנאצים ניסו להעלותו באש במהלך ליל הבדולח וכיום המבנה משמש מרכז תרבות יהודי. שם גם עצרנו לשוחח.
אמרתי את מה שאני נוהג לומר בכל שיחה שדנה בגורלו של העם היהודי: לא האבנים הן החשובות, אלא הלבבות שלנו. בכוחם של היהודים להישמר בתור עם בתנאי שימלאו את ייעודם והוא להיות "אור לגויים". כלומר, להתאחד ביניהם מעל כל חילוקי הדעות ולתת בכך דוגמה לכל אומות העולם, בפרט לשונאי ישראל שמייחלים לכך בתוך תוכם. אם עם ישראל רק ישאף להתלכד הוא יעורר על עצמו כוחות חיוביים מהטבע שיסייעו לו בתהליך. אחרת, אותם הכוחות עלולים להתהפך ולהתבטא בשנאה וברצון עז להשמיד אותנו.
עם ישראל במקור הוא אוסף של נציגים מאומות העולם שהתאחדו לראשונה בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה בראשותו של אברהם אבינו. האיחוד היה אידאולוגי בלבד. לכן, גם אם היהודים מתאחדים ביניהם היום ועושים שלום, הכוח החיובי יזרום מתוכם אל אותן האומות שהם בעצמם מייצגים. אולי הרעיון נשמע מורכב ומסועף, אבל הוא פשוט אם מסתכלים על כלל האנושות כרשת קשר אחת.
מרגע שנחתי בברלין מורגש עד כמה העיר ספוגה עוד באותו רעיון קיצון ועד כמה העם הגרמני צבר ותק ומרגיש מוכן למהלומה הבאה. בזמנו אולי לקח מספר שנים, אבל עכשיו, חלילה, ההיפוך כלפי היהודים עלול להתרחש תוך מספר חודשים. הסימנים אינם מובהקים בשטח, לכן קשה להצביע עליהם באופן ישיר. אבל הם מורגשים בתוכניות הטלוויזיה המקומיות, בשיחות עם תושבי העיר ובהתרשמות האישית שלי עם תלמידיי הוותיקים החיים בבירה.
זו אומנם אמירה חדה, אבל על היהודים להבין את גודל אחריותם על הנעשה בעולם, ולקבל על עצמם אשמה באנטישמיות הגוברת. המהלך הממשי שאני רואה הוא להמשיך במלחמת ההסברה: להגיע ללב כל יהודי ולספר לו מאין הוא בא בשורשו, מה ייעודו ואיך בעזרת החיבור בינינו אפשר לשים קץ לכל המחלוקות והסכסוכים ולעשות כאן טוב. הרבה יותר טוב.
תמונות מהמפגש
