הרשתות החברתיות הן זירה מעולה להתפתחות. לא בהן, אלא בעזרתן. במקום להילחם כמו דון קישוט באנטישמיות ברשתות החברתיות ולהיאבק לתקן את מה שאין לו כל תקנה, עלינו לקבל את הדחיפה האנטישמית כמתנה שדוחפת אותנו להתעורר להיות כמו שהיהודים צריכים להיות.

אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא נמצאים בנקודת חולשה. להיפך, אנחנו החזקים מכולם, כי האמת נמצאת אצלנו. אנחנו רק צריכים להוציא אותה לאור ולהעביר אותה הלאה לכל המין האנושי.

בתקופות קדומות הבאנו לכל האנושות חוקי חברה רוחניים שמהם כל אומות העולם שאבו לרווחתן, ולמעמד הזה עלינו לחזור ולשאוף. אם נחזיק בעקרונות האומה הישראלית המקוריים, אלו המבוססים על חוקי הכוח העליון, כללים של חיבור מושכל בין אנשים מעל לאגואיזם האינסטינקטיבי, כמו: "על כל פשעים תכסה אהבה", "ואהבת לרעך כמוך", "איש את רעהו יעזורו" ועוד – אז שוב תהיה בידינו חכמת הקשר, חכמת הקבלה, שהיא התרופה לחברה החולה בכללה.

אבל אם נתעקש להחזיק בקרעי רעיונות מעורבים של קומוניזם, סוציאליזם, מרקסיזם ושאר איזמים, שאין בכוחם להרים את האנושות מעל לאגואיזם הטבוע בה, אז נמשיך לבלבל ולהתבלבל ולהיסחף הרחק ממקורנו. אנחנו צריכים להביא אהבה לעולם – לא אהבה זרה שאין לה שורשים, לא אהבה של פסטיבלים ומפגני ראווה, אלא אהבה שבלב, של התגברות על יצר הרע.

הכוח העליון שעומד מאחורי כל מקרי המציאות עומד גם מאחורי האנטישמיות ברשתות, לכן אין לנו מה לפנות ישירות לכותבים, גם לא להתפעל מהמנאצים או מהתכנים הפוגעניים. אנחנו צריכים להתפעל מהכוח הפועל במציאות, לקחת את עיקרי פנימיות היהדות, ולהתחיל להציג אותם לפני העולם, להכיר אותם לכולם. כשהאוצר הזה יהיה נחלת הכלל ויעמוד לרשותו, תיפסק האנטישמיות ברשת.