מייקל בלומברג, המיליארדר היהודי-אמריקאי וראש עיריית ניו יורק לשעבר, קורא ליהודי ארה"ב להימנע מפלגנות ולהילחם נגד "אנטישמיות מטרידה ועמוקה" – אלימות פיזית נגד יהודים, נזק לבתי כנסת והאשמות חתרניות במדיה החברתית.

"כאשר אנחנו מתמודדים עם התקפות מסוג זה, אנחנו אוהבים לדמיין שהקהילה שלנו תניח בצד את חילוקי הדעות שלה באופן טבעי ותעמוד יחד בסולידריות", אומר בלומברג. "עם זאת, ההיסטוריה מראה שלעיתים קרובות קורה ההיפך. התלמוד מורה שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם בין היהודים".

האם אמירתו של בלומברג מעידה על כך שהיהודים האמריקאים מתחילים להבין מה תפקידם ואיך עליהם לנהוג? אני מקווה שכן. אומנם שזאת לא הדרך הנכונה לגלות מי ומה אנחנו. הדרך הטובה היא לפתוח את מקורות העם מתוך שאיפה פנימית להבין מי הם היהודים ומהי תכליתם, ולא להיוודע לכך דרך לחץ מייסר של שנאה כלפינו, דרך ארוכה ומענה.

אבל זה לא יקרה. שום לימוד שאפתני כזה לא יתרחש, למרות הקושי הגדול שמוטל על יהודי ארה"ב. אם הם אכן ינהגו באיזו אחווה ביניהם, היא תהיה רק כאחים לעת צרה, כדי לשמור על עצמם ולהינצל מהלחץ האנטישמי, ולא מתוך מגמה לחקור מהותית את מקורם וייעודם. לאמריקאים היהודים אין שום תחושת קרבה ליהדות. אם לא השנאה כלפיהם מכל שכבות החברה האמריקאית, שמצביעה עליהם בשלילה כיהודים, הם היו כבר מזמן נטמעים ומתבוללים.

בשל חוסר הרצון של היהודים לדעת מי הם ומה הם ובשל התחמקותם מהיהדות ומתפקידם, הלחץ האנטישמי ממשיך להתגבר ועלול בקלות להגיע למצב דומה של גרמניה הנאצית. גם שם הכול התחיל בדברים פעוטים ושוליים, עד שהידרדר למצב שבו הוציאו את היהודים מחוץ לחוק המדינה, ובכלל מחוץ לחוקי החברה. אם זה קרה בגרמניה הנאצית שהייתה מפותחת יותר והיהודים היו בה חלק אינטגרלי, אין סיבה שזה לא יקרה באמריקה.

ההיסטוריה שוב ושוב מנסה ללמד אותנו שאנחנו צריכים לעסוק במה ובמי שאנחנו. לא במנהיגות אצל עמים אחרים, לא בכסף ובעסקים. אלא אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו יודעים בדיוק במה לעסוק, מה הייעוד שלנו. לדעת ולבצע.

מבחינה מילולית בלומברג בכיוון. ייעודנו קשור לשנאת החינם שהתגלתה בינינו בבית המקדש השני, אך הייעוד לא הסתיים שם. המריבות והסכסוכים הם הבסיס שעליו עלינו להתעלות, לכסות באהבה את כל הפשעים ולהראות בכך דוגמה לכל העולם שנמצא במלחמה מתמדת וזקוק לשיטת חיבור דומה. זה ייעודנו מאז ומתמיד. אף עם אחר לא יכול למלא את תפקידנו, וכל עוד אנחנו לא מבצעים אותו, העולם סובל וכתוצאה מכך שונא אותנו.

אין כאן ציפייה מבלומברג ומיהדות אמריקה להפוך לפרו-ישראלים ולפתח אהדה וקרבה לישראל, אלא השאיפה היא שיהיו פרו-יהודים. מדינת ישראל היא לא דוגמה ולא מגדל אור לעולם, גם אין בה נטייה להתקרב לזהותנו ולייעודנו. אין בישראלים של היום שום דבר שאפשר להתפאר בו, להפיץ ולהראות דוגמה לפיה העולם צריך לכוון את עצמו לחיבור לבבי.

כל יהודי ויהודי, בארץ ומחוץ לה – ובכלל כל אדם שיכול להתחבר לרעיון היהודי – צריך להשתדל לכוון את עצמו לערכים של עם ישראל, ליסודות היהדות שהם חיבור מעל פירוד, לאהבה מעל שנאה, "ואהבת לרעך כמוך" – זוהי כל התורה כולה.

גם זה יכול לעניין אותך: