מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם

טרום "המהפכה החברתית", קיים האדם קשרים חברתיים במסגרת המשפחה והשבט שלו, שהיה בעבורו כמשפחה מורחבת. כל אחד מבני השבט תרם את חלקו לתועלת הכללית של השבט באופן הרמוני ומאוזן. הקשר בין חברי המשפחה או השבט היה קשר משפחתי טבעי. כאשר החלו בני האדם לפתח קשרי מסחר ביניהם, נוצר סוג חדש של קשר מבוסס אינטרסים, כשהשיקול העיקרי להתקשרות הוא כמה אני יכול להרוויח או להפסיד מקשר עם אדם זה או אחר. ממצב של תרומה טבעית של הפרט למען משפחתו ושבטו, הלכה והתפתחה בקרב האנושות צורת מחשבה אינטרסנטית יותר ויותר, שהדגישה את בידולו של האדם מהחברה. כך צמח האינדיבידואליזם, כאשר כל פרט הרגיש עצמו כנפרד מהחברה וכבעל אינטרס אישי שהלך וגבר על זה הציבורי. אם בתחילת דרכו דאג האדם רק לצרכיו ההישרדותיים, כגון מזון ומחסה, גידול משפחה והולדת צאצאים, כעת התפתחו בו רצונות חברתיים, וביניהם הדחף התחרותי. התחרות פיתחה את הרצון לצבירת כוח, ממון ושליטה על אדמות. בד בבד, הכסף והעושר הפכו מאמצעי לביטחון כלכלי לעתיד המשפחה לעניין שעמד בפני עצמו. בתוך כך התעוררו גם השאיפות לכבוד ושליטה, ולהשגת מעמד בחברה. אנשים ביקשו לשלוט באחרים ולנצלם לתועלתם האישית. אומנם התפתחותם של האגו האנושי והיצר התחרותי היא תהליך טבעי שתרם רבות להתקדמותה של האנושות, אך היא טומנת בחובה גם פוטנציאל להרס חברתי. מדוע? כי במוקדם או במאוחר היא מביאה את האדם לתחרות דורסנית שאינה יודעת גבולות. ככל שהפרטים בחברה איבדו את הרגשת הקשרים החברתיים ביניהם, היה צורך לכונן צורות ממשל שתסדרנה ותעצבנה אותם, על ידי כינון חוקים ונורמות חברתיות. לצורך קבלת החלטות כוללות, הוקמו גופים ומונו שליטים, כך נוסדו הממלכות הראשונות בהיסטוריה. כמה אלפי שנים לפני הספירה, התקיימה ציוויליזציה ענפה באזור מסופוטמיה, בין נהרות הפרת והחידקל.

מגדל האגו

"עד העת ההיא היו חיי המשפחה בהשקט ובטח ולא רבו הצרכים והקניינים כל כך, וענייניהם היו מועטים ושווים… אז עלה בלב הדור לעזוב דרך הקודם וחיי המשפחה… ורצו לכונן ממלכה גדולה". המלבי"ם, בראשית יא, א-ב

הערים הראשונות בעולם, על פי הממצאים הקיימים כיום, נוצרו באזור מסופוטמיה. מנהיגי האזור מהערים השונות נכנסו למאבקי שליטה וכוח. מי שהצליח להשתלט על אזור גדול הפך את עירו לאימפריה. סיפור מגדל בבל מסמל את פסגת תאוות השליטה הגדולה שהתעוררה אז בבני האדם. "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים, ונעשה לנו שֵם" (בראשית יא, ד). הבבלים היו מוכנים לעבוד יחדיו למען אינטרס אגואיסטי משותף. יחד, כך חשבו, יוכלו לשלוט אפילו בכוחות הטבע. היבט פחות מוכר בסיפור הוא משבר היחסים שפרץ ביניהם במהלך בניית המגדל. המדרש מספר: "אם נפל אדם ומת לא היו שמים ליבם אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה" (פרקי דרבי אליעזר). המדרש מיטיב לתאר כיצד איבדו בני האדם את רגישותם זה לזה, וכן את חוסר האכפתיות, האדישות והניכור החברתי שהתפתחו בכולם. מגדל בבל מסמל את פסגת הקיצוניות הראשונה שאליה הגיע האדם הקדום – "טירוף האגו" הראשון שהתגלה בחברה האנושית. מצב שבו רצונותיו של האדם לשליטה ולצבירת כוח גורמים לו להתנתק רגשית מסבלו של הזולת, עד כדי התעלמות מוחלטת. ממשיך המדרש ואומר: "והיו רוצים לדבר איש אל רעהו… ולא מכירים איש לשון רעהו. מה עשו, לקח איש חרבו ונלחמו אלו עם אלו להשחית. וחצי העולם שם נפלו בחרב" (שם.). בלבול הלשונות מתאר את הניתוק החברתי הקיצוני שהורגש בין האנשים. האגו סימא את עיניהם, האנשים הפסיקו להבין זה את זה והתקשורת ביניהם השתבשה כליל. בסופו של דבר, כדי להימנע מהכחדה כללית, התרחקו בני האדם זה מזה ונפוצו לכל עבר על פני כדור הארץ. ההיפרדות הייתה הדרך היחידה להמשיך לשרוד. מאז, במשך אלפי שנים, המוטו "שמור מרחק" מגדיר את נוסחת הקיום האנושי. עד שבאמצע האלף השני לספירה, בעקבות התרחשותם של תהליכים דרמטיים, המרחקים בין בני האדם הולכים ומתקצרים.

מהפכות בתפיסה

בין המאות ה-15 וה-19, מתרחשות מספר מהפכות אשר משנות את פני האנושות: מהפכת הדפוס, המהפכה המדעית, המהפכה התעשייתית והמהפכה הטכנולוגית. הודות לתעשייה ולטכנולוגיה המרחקים מתקצרים, והעולם הופך גלובלי יותר. אנשים רבים הופכים מעובדי אדמה לפועלי תעשייה. האוכלוסייה הולכת ומתקבצת בערים ומתחילה ראשיתה של הכלכלה המודרנית, המביאה להתפתחות רמה חדשה של קשר ה"תן וקח". למעשה, בשלב הזה מתחיל שוב מהלך של התקבצות, מהלך שהוא הפוך להיפרדות שיצרה בעבר מרחק בין החברות השונות. מדוע המהלך הזה מתרחש? חכמת הקבלה מסבירה זאת בהתפתחותו של האגואיזם שבטבע האדם, כלומר התפתחות הרצון לנצל את הזולת ואת משאבי הטבע. התפתחות זו היא שמעצבת את אופני התנהגותו של האדם ויוצרת את מבנה החברה והשלטון. בכל תקופה, שבה האגו האנושי מתקדם שלב נוסף בהתפתחותו, אותותיה של התפתחות זו באים לידי ביטוי בשינויים דרמטיים כמו מהפכות או מלחמות. כך למשל, עם בוא המהפכה התעשייתית – הכלכלה המודרנית יוצאת לדרך. תאוות הממון דוחפת את ראשי התעשייה, הבנקים ומנהלי העבודה לייצר עוד ועוד מוצרים חדשים במטרה להתעשר. השינוי הכלכלי יוצר בחברה שני מעמדות: מעמד הפועלים ומעמד גבוה חדש, הבורגנים בעלי ההון. בנוסף, לא רק שהאדם כפרט שואף להתרחב ולרכוש כוח ושליטה, אלא גם שליטי המדינות שואפים לכך במטרה להגדיל את עושרם. האימפריאליזם והקולוניאליזם הולכים ומתעצמים. מדינות אירופה מתחרות זו בזו על השליטה בעולם: איזו מדינה תנכס לעצמה יותר ממשאבי האוכלוסייה המקומית הנכבשת, בין שזה בכוח העבודה או במשאבים חומריים ובין שזה בשליטה על הרוח באמצעות הנחלת התרבות והדת של האימפריה הכובשת. בדומה למה שהתרחש בבבל הקדומה, הרצון לשליטה אינו יודע שובע. האגו האנושי הופך להיות יותר ויותר ערמומי ומתוחכם, שאפתני ואגרסיבי.

*

רצונותיו הגדלים של האדם לשליטה וכוח, והיווצרותם של המעמדות החברתיים החדשים בעקבות ההתפתחות הכלכלית, מובילים את האנושות להתפתחות חברתית נוספת. כך קמים תיאורטיקנים חדשים שמציעים סדרים חברתיים חדשים. ב-1848 יוצא לאור המניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס, המעורר את הרגשת הקיפוח בקרב מעמד הפועלים המדוכא, ובתוך כך את הרצון שלהם לשוויון. קרע גדול מתחיל להיווצר בין שתי התיאוריות החברתיות המרכזיות, הקפיטליזם והסוציאליזם. במקביל, ב-1859, צ'ארלס דרווין מפרסם את ספרו "מוצא המינים". בספר, באמצעות תיאוריית האבולוציה ועקרון הברירה הטבעית, הוא מתאר את החיים כמלחמת קיום. כלומר, הזן המשובח יותר בטבע ממשיך להתפתח והזן המוצלח פחות, סופו להיכחד. רעיון הישרדותם של הכשירים ביותר בטבע מתפתח לכדי דרוויניזם חברתי, תפיסה מעוותת הסוטה מדרכו של דרווין עצמו, אשר משליכה את עקרונות מלחמת הקיום בעולם החי גם על החברה האנושית. רעיון "החזק שורד" נותן לגיטימציה לקפיטליזם הבלתי מרוסן, כמו גם לאימפריאליזם הדורסני. בנוסף, אם בטבע קיימת התפתחות למינים משובחים יותר ומינים פחות מפותחים סופם להיעלם, יש צידוק מדעי לקיים זאת בחברה האנושית. דבר היוצר קרקע פורייה להתפתחותן של תורות הגזע.

העולם נלחם

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הסדר העולמי שוב מיטלטל ומגיע לקצה. כוחה של כל אימפריה מאיים על האחרת, מתחיל מרוץ חימוש, נוצרים סכסוכים טריטוריאליים, מערכת בריתות מסועפת, חוסר הבנה בין המדינות ויחסים דיפלומטיים מעורערים. ב-1914 פורצת מלחמת העולם הראשונה וגורמת לחורבן, הרס והרג של מיליוני בני אדם. ב-1918 אומנם מסתיימת המלחמה, אך הדחף של מדינות אירופה להשתלט ולהתרחב גדול יותר מכוחם של ההסכמים שנכרתו ביניהן. כתוצאה מכך מתפתחות אידיאולוגיות קיצוניות וקשות הרבה יותר. איטליה מאמצת את הפאשיזם ושואפת להגמוניה בים התיכון, גרמניה מאמצת את הנאציזם והיטלר שואף להפוך אותה למעצמה הגדולה ביותר באירופה ובתוך כך להשליט בה סדר חדש, וברוסיה עולה המפלגה הקומוניסטית שמשתלטת גם על שכנותיה. החל משנות השלושים, המשטר הקומוניסטי הורג מיליוני אנשים כדי לכונן את מעמדו של סטאלין כשליט יחיד. ב-1939 פורצת מלחמת העולם השנייה. לכאורה נראה כי היו לכך מגוון סיבות, אך למעשה ביסודה של מלחמה זו עומד כוח מניע אחד: התעצמותו של הרצון האגואיסטי לשלוט, לפלוש, להתרחב, להתפשט, "לבלוע" כמה שיותר לעצמו מכולם. האגו הוא הכוח שמניע את האנושות, המנוע להתפתחות מצד אחד ולהרס וחורבן מצד אחר. אפשר לומר, שכל אותם אירועים ומאבקים המתרחשים לאורך ההיסטוריה, כמו גם ההסברים והניתוחים במישור המדיני, הכלכלי או החברתי הנלווים להם, אינם אלא "מופעים שונים", תוצריו של האגו האנושי ההולך וגדל. בעל הסולם, במאמרו "השלום בעולם", מתייחס לאגואיזם האנושי: "טבע כל אדם ואדם, לנצל חיי כל הבריות שבעולם לטובת עצמו… האדם מרגיש, שכל בריות העולם צריכות להימצא תחת ממשלתו, ולשם תועלתו הפרטית. וזהו חוק ולא יעבור. וכל ההבדל הוא רק בדרך בחירתם של האנשים. שהאחד בחר לנצל את הבריות על ידי השגת תאוות נמוכות, והשני על ידי השגת ממשלה, והשלישי על ידי השגת כבוד. ולא עוד, אלא שאילו עלה הדבר בלי טורח מרובה, היה מסכים לנצל את העולם בכל אלו יחד: גם בעושר וגם בממשלה, וגם בכבוד, אלא שנאלץ לבחור לפי אפשרותו ויכולתו" (בעל הסולם).

*

בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, בעל הסולם מתריע: "מטוגנת האנושות על האש, במרחשת איומה. והחרב והרעב ותולדותיהם, לא פסקו ממנו עד הנה… התנגדות הקשה האגואיסטית, שמבין איש לרעהו, שעמה יחד מתחדדים היחסים הלאומיים, כל אלו לא יעברו מתוך העולם, על ידי שום עצה ותחבולה אנושיות, יהיה מה שיהיה. כי עינינו הרואות, איך החולה האומלל, מתגלגל ומתהפך מתוך מכאוביו האנושים, לבלי סבול על כל צדדיו, שכבר האנושות השליכו את עצמם לימין קיצונית, כמעשה גרמניה, או לשמאל קיצונית, כמעשה רוסיה, ולא לבד, שלא הקלו לעצמם את המצב, אלא עוד החמירו המחלה והכאב, והקולות עד לשמיים, כידוע לכולנו" (בעל הסולם). מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. עשרות מיליוני הרוגים, פצועים והרס עצום על מזבח האגו. בין האירועים הקשים מתרחש רצח עם שיטתי ומאורגן, הגדול ביותר בהיקפו בהיסטוריה.

שואת היהודים

"מעל הכול אני מחייב את הנהגת האומה וההולכים אחריה בשמירה מדוקדקת על חוקי הגזע, ובהתנגדות חסרת רחמים למרעילי כל העמים – היהדות הבינלאומית". אדולף היטלר, בצוואתו הפוליטית.

לצד המאבק הכוחני המשתולל בעולם, גרמניה הנאצית שולחת אצבע מאשימה כלפי העם היהודי בטענה שהוא האויב הגדול של האנושות. על אף העובדה שבתקופת השואה נרדפו מיעוטים רבים בשל הגדרתם כמשחיתי הגזע הארי, אי אפשר להתעלם מכך שהיהודים תפסו מקום מרכזי באידיאולוגיה הנאצית. נשאלת השאלה: איך המין האנושי הגיע למקום כל כך איום ונורא? ומדוע דווקא מגרמניה, האומה התרבותית והמפותחת ביותר של אותם זמנים, צמחה הזוועה הגדולה ביותר שידעה האנושות? האם מדובר בשיגעון של אדם אחד שהצליח לסחוף אחריו עמים שלמים? ואולי זה היה בכלל משהו אחר? העם היהודי הוא עם קטן, 0.19% מאוכלוסיית העולם, ובמשך רוב ההיסטוריה חי מכונס בתוך עצמו, ולכאורה לא היה צריך להיות כל כך מוכר, מפורסם ורדוף. אם כן, כיצד עם כה קטן הגיע למעמד של אויב האנושות? כדי להבין זאת, יהיה עלינו ללקט עוד ועוד תובנות בנוגע למהותו של העם היהודי ולמיקומו במפה הכלל-אנושית. הפרקים הבאים בספר יוקדשו לכך. רמזים ראשונים אפשר למצוא בנקודת הבסיס שממנה צמח היהודי הראשון.

פרק 1 הסיפור שלי

פרק 2 מנוע ההתפתחות

פרק 3 מנוע ההתפתחות

פרק 4 מסתובבים בעולם

פרק 5 ארץ ישראל

פרק 6 עם הנצח