שיעור ראשון לתומכי ישראל המוחרמים מאוניברסיטת ברקלי
בתחילת השבוע פרסמו תשעה ארגוני סטודנטים באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה תקנה האוסרת על תמיכה במדינת ישראל ובציונות. התקנה כלשונה אוסרת לתמוך "במדינת האפרטהייד ישראל ובכיבוש פלסטין", ומוסיפה ש"החרם חיוני לביטחון ורווחת הסטודנטים הפלסטינים בקמפוס".
ארווין צ'מרינסקי, הדיקן למשפטים של אוניברסיטת ברקלי, אמר שעל פי התקנון החדש הוא ותשעים אחוז מתלמידיו לא יוכלו ללמד וללמוד שם כיוון שהם יהודים התומכים במדינת ישראל.
האנטישמיות באוניברסיטת ברקלי לא התחילה אתמול, נתקלתי בה כבר לפני שנים כשבאתי להעניק סדרת הרצאות באמריקה. ציפיתי שהיא תלך ותתגבר ואף הזהרתי את הסטודנטים היהודים בזמנו, אבל הם לא האמינו לי שזה עשוי לקרות.
כצפוי האנטישמיות התפתחה מאז ועלתה מדרגה. קודם היו אלו ארגונים אנטישמיים קטנים בלבד שאכלסו את האוניברסיטה, אבל הם פעלו בחריצות, ולאט לאט התרחבו עד כדי כך שהאיסור לתמוך בישראל נראה היום נורמלי לגמרי. אין מה לומר, כשפועלים בצורה נחרצת כמו אותם ארגונים אנטישמים, מגיעים לתוצאות. וזה עוד לא הסוף, הם ימשיכו במרץ לכל האוניברסיטאות, מפני שהיום רוב הסטודנטים הם ערבים או כאלו שתומכים בערבים.
כבר היום האנטישמיות באוניברסיטאות כבשה לה אחיזה רחבה, במיוחד במדינות הנוטות לתמוך במפלגה הדמוקרטית כמו האוניברסיטאות בניו יורק, בדרום קליפורניה ובבוסטון שיישמו צעדים נגד פעילים או חוקרים פרו-ישראלים.
מה צפוי אם כך לסטודנטים היהודים בארה"ב? צפוי שהם יעזבו את האוניברסיטאות האנטישמיות ביותר ויחפשו כאלה שבהן הם יהיו הרוב. אם הם לא ימצאו כאלו אוניברסיטאות, הם מן הסתם ילכו ויבנו אותן בעצמם. ואולי כאשר יגלו שגם זה לא עוזר, הם יעצרו וישאלו את עצמם, למה? למה כולם שונאים אותנו?
כשהם ישאלו ויחקרו את ההיסטוריה הם ילמדו שהאנטישמיות קיימת מיום היווסדה של האומה הישראלית. הם יגלו שהאנטישמיות לא מבחינה בין יהודי עשיר לעני, דתי וחילוני. הם יתפסו שהאנטישמיות אפילו לא תלויה במעשי היהודים, נאמנותם לאומה שבתוכה הם חיים או תרומתם הרבה בתחומי המדע, התרבות והאמנות. לאנטישמיות יש חוק שונה לגמרי. אבן בוחן אחרת.
כשהם יעלו על חוק האנטישמיות – שהוא לא אישי אלא מתייחס ליהודים כקולקטיב שהוטלה עליו משימה להיות "אור לגויים", כשהם יבינו שכאשר יהודים מאוחדים בלב אחד הם מוערכים ואהודים, וככל שהם מתפרדים הבוז אליהם גואה והשנאה רותחת – אז הם ידעו מה לעשות כדי להפוך את הפור.
כצפוי האנטישמיות התפתחה מאז ועלתה מדרגה. קודם היו אלו ארגונים אנטישמיים קטנים בלבד שאכלסו את האוניברסיטה, אבל הם פעלו בחריצות, ולאט לאט התרחבו עד כדי כך שהאיסור לתמוך בישראל נראה היום נורמלי לגמרי. אין מה לומר, כשפועלים בצורה נחרצת כמו אותם ארגונים אנטישמים, מגיעים לתוצאות. וזה עוד לא הסוף, הם ימשיכו במרץ לכל האוניברסיטאות, מפני שהיום רוב הסטודנטים הם ערבים או כאלו שתומכים בערבים.
כבר היום האנטישמיות באוניברסיטאות כבשה לה אחיזה רחבה, במיוחד במדינות הנוטות לתמוך במפלגה הדמוקרטית כמו האוניברסיטאות בניו יורק, בדרום קליפורניה ובבוסטון שיישמו צעדים נגד פעילים או חוקרים פרו-ישראלים.
מה צפוי אם כך לסטודנטים היהודים בארה"ב? צפוי שהם יעזבו את האוניברסיטאות האנטישמיות ביותר ויחפשו כאלה שבהן הם יהיו הרוב. אם הם לא ימצאו כאלו אוניברסיטאות, הם מן הסתם ילכו ויבנו אותן בעצמם. ואולי כאשר יגלו שגם זה לא עוזר, הם יעצרו וישאלו את עצמם, למה? למה כולם שונאים אותנו?
כשהם ישאלו ויחקרו את ההיסטוריה הם ילמדו שהאנטישמיות קיימת מיום היווסדה של האומה הישראלית. הם יגלו שהאנטישמיות לא מבחינה בין יהודי עשיר לעני, דתי וחילוני. הם יתפסו שהאנטישמיות אפילו לא תלויה במעשי היהודים, נאמנותם לאומה שבתוכה הם חיים או תרומתם הרבה בתחומי המדע, התרבות והאמנות. לאנטישמיות יש חוק שונה לגמרי. אבן בוחן אחרת.
כשהם יעלו על חוק האנטישמיות – שהוא לא אישי אלא מתייחס ליהודים כקולקטיב שהוטלה עליו משימה להיות "אור לגויים", כשהם יבינו שכאשר יהודים מאוחדים בלב אחד הם מוערכים ואהודים, וככל שהם מתפרדים הבוז אליהם גואה והשנאה רותחת – אז הם ידעו מה לעשות כדי להפוך את הפור.
