אפשר גם בלי אושוויץ

ואולי דבר טוב נולד מהחרפת היחסים בין ישראל לפולין, והוא המחשבה מצד הפולנים לבטל את מסעות הנוער מישראל. מצידם הסיבה ברורה, "המסעות הללו משמשים לחינוך אנטי-פולני והם מטפטפים שנאה לצעירים", כדברי שר החוץ הפולני.

אני בן למשפחה ניצולת שואה ושלחתי את בתי למסע בפולין, ולמרות זאת אני חושב שזו מתנה גדולה אם נסיים את הפרק הזה. מהתרשמותי, ביקור בגטאות ובמחנות השמדה בגילאי הנוער, מצטרף למגוון הרפתקאות בחיים שהם עוברים, שלא תורם משמעותית להעלאת המודעות לדור הצעיר כלפי עוולות העבר.

לא צריך להרחיק עד אדמת פולין כדי לחנך את הצעירים לזיכרון השואה ולקחיה, אפשר להקנות להם ערך גם בישראל. ללמד זאת בבתי הספר בתוכנית סדורה ומושכלת, בליווי תמונות וסרטים, ובעיקר באמצעות הסבר ברור ומשכנע.

לא רק לצלול אל זוועות העבר ולעורר רגש ודמעות דרך סיפורים אישיים מעוררי הזדהות, אלא בעיקר להסביר את מה שמלמדת חכמת הקבלה, שמעניקה לתופעת האנטישמיות יסוד מהטבע. לעורר שאלות כמו מאיפה נובעת בכלל השנאה ליהודים? למה השנאה נמשכת אלפי שנים? למה היא לא פוסקת גם בימינו? למה האנטישמיות צצה בכל עם, גם בעמים נאורים שמעולם לא פגשו יהודים?

 

אפשר להיות חדים יותר ולומר שהאנטישמים לא טועים. אם נשאל את מנהיגי הזרמים האנטישמיים מדוע הם שונאים אותנו, נקבל תשובה ישירה. התשובה הקלאסית ביותר לשאלת היהודים הייתה של הנרי פורד, בסדרת ספרונים בשם "היהודי הבינלאומי" שפרסם בתחילת שנות העשרים: "לחברה יש דרישה גדולה נגד היהודי – שיפסיק את ההתבדלות שלו, שיפסיק לנצל את העולם ושיתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה יבורכו כל האומות על פני כדור הארץ".

ממעמקי הטבע האנטישמים שואבים את הידע עלינו. בתת-מודע הם מרגישים את מה שנסתר מאיתנו. הם קוראים בקול או זועקים בליבם שיש לנו תפקיד משמעותי בין העמים: להיות אור לגויים. והם צודקים. עוד למרגלות הר סיני קיבלנו את התורה, את חכמת הקבלה, את השיטה לחיבור ולערבות הדדית בין בני האדם, וחובה עלינו ליישמה בינינו ולהפיצה בקרב אומות העולם.

לפרק זמן קצר בהיסטוריה היינו על הגובה, מעצמה רוחנית שאין כמותה. אבל שנאת החינם בינינו כילתה הכול. אם נתעמק נגלה שחורבן בית המקדש היה שואה מחרידה לא פחות. והשיא? התחיל ונגמר בינינו, היהודים. לכן כאז כן היום האשמה מוטלת על הכתפיים שלנו. אם אנחנו מתירים לאגו היהודי העקשן שלנו להפנות עורף לזולת, אז הפילוג בינינו מזמין צרות. אבל אם אנחנו מתאחדים ללב אחד, מתחברים זה לזה חזק מבפנים, שורה בינינו כוח חיבור אדיר, כוח טבע עליון שאף אומה לא יכולה נגדו – גם לא הפולנים, האנטישמים המובהקים בימינו.

ההסבר הזה נחוץ לא רק לדור הצעיר, אלא גם להוריהם ואפילו להורי הוריהם. לכולם. בעיניי, גם ניצולי שואה צריכים לשמוע על הסיבה האמיתית לשנאה, על אף הקשיים והכאבים הגדולים הכרוכים בכך. אחרי ההסבר לסיבה ולפתרון אנחנו צריכים לגשת ליישום, לצאת למסע ביחסים בינינו שייצרב לעד. את מערכת היחסים החדשה והמתוקנת שנרקום בינינו – עלינו לכתוב בדפי ההיסטוריה ולהגיש לדורות הבאים.

Share This