גם גאונים לא יכולים נגד לאנטישמיות
"קיימת כאן מידה אדירה של אנטישמיות, במיוחד באקדמיה, אם כי גם בתעשייה ובבנקאות. שים לב, שאין היא לובשת אף פעם צורה של דיבור או פעולה אלימים, אלא מתבשלת בעוצמה רבה ביותר מתחת לפני השטח. זהו, כביכול, אויב הנמצא בכל מקום, כזה שאי-אפשר לראותו, ושאת נוכחותו ניתן רק לחוש".
כך הזהיר אלברט איינשטיין את חברו הפסנתרן האוסטרי-יהודי ברונו אייזנר שרק הגיע לאמריקה, מפני האנטישמיות בעולם האקדמיה האמריקאי.
איינשטיין כתב את המכתב בשנת 1936, לפני 85 שנה, והוא היטיב לקלוט ולתאר את צורת האנטישמיות דאז. שנאת היהודים ליוותה אותו בחייו, והיא לא הייתה חדשה וזרה לו. בגרמניה שבה נולד הוא חש בה והתריע מפניה עוד לפני עליית הנאצים לשלטון. גם באוסטריה הוא פגש בה, ואפילו בשווייץ הניטרלית. אחר כך הוא השתקע בארה"ב וגילה שגם היא לא גן עדן ליהודים. לכן אין פלא במילים שכתב לידידו, הן נבעו מהבנה, משכל בריא ומהיכרות עם המצב.
אף על פי שלא היו בארה"ב אקציות מדיניות וממסדיות חמורות כלפי היהודים, וייתכן שאדם מן החוץ לא היה מרגיש שהאנטישמיות קיימת שם בכלל, בקרב האמריקאים היא הורגשה מאז ומעולם. היה ברור שיהודי הוא מעין בן-כלאיים.
אומנם אמריקה לא הייתה ידידותית ליהודים, אבל היא שמרה את האנטישמיות להתבשל מתחת לפני השטח ואִפשרה ליהודים על פני השטח להצליח, כמו איינשטיין שאחרי הכול פיתח באמריקה את מדעיו, וכך גם ידידו הפסנתרן אייזנר, שהצליח בסופו של דבר לעצב לו קריירה יפה.
להצלחות היהודים היו מספר גורמים. ראשית האמריקאים הם כאלו: קודם כסף, ואחר כך השאר. אתה יהודי ולכן אתה חייב להוכיח שאתה טוב יותר מהגוי שלידך, אבל לא בהרבה. אז אם אתה טוב בתפקיד של מהנדס, פסנתרן, מדען, בנקאי או תעשיין – קדימה, שא ברכה. כלומר היהודים היוו חלק פעיל בתחומים מניבי כסף, לכן קיבלו אישור להתפתח כחפצם.
שנית, אמריקה מרובת הגזעים והלאומים כוללת בתוכה את כל עמי העולם בערבוביה, כך שהיהודים לא בלטו בה כמו על רקע האחידות הקיימת בארצות אירופה. ושלישית, באמריקה יהדות לא נחשבת לאום, ובשונה מישראל היא לא מצוינת בתעודת הזהות, מה שעוזר בטשטוש המוצא היהודי.
אבל כל הנסיבות המקלות האלה עוד יזוזו הצידה, והאנטישמיות שהתבשלה מתחת לפני השטח במשך שנים תגלוש לחוץ. בעתיד הקרוב עוד יתחילו לזהות יהודים ללא שום סממנים חיצוניים או רישומים מתועדים. בתוך כל אדם שאינו יהודי תהיה הרגשה פשוטה שתנבע ממעמקי הטבע: "לפניי נמצא יהודי". אז היהודים כבר לא יצליחו להסתתר או לחיות לצד האנטישמיות כבעבר, היא תישפך בכזו עוצמה שתחייב אותם לשאול ולגלות את הסיבה לה, את המניע הפנימי.
היום השנאה עולה על גדותיה כי כבר הגיעה העת שבה היהודים צריכים לגדל את עצמם לתפקידם הרוחני: לציית לחוק האהבה של הכוח העליון שבטבע, ולפתח בתוכם את המהות הפנימית שנקראת "ישראל", המתבטאת בכלל "ואהבת לרעך כמוך". עם הגישה הזאת על היהודים לגשת לכל האנושות שמתקרבת בצעדי ענק לשורה של משברים, כתוצאה מקשרים חברתיים אנוכיים, ולהדגים בפניה איך מתחברים נכון מעל לשנאה ולהבדלים.
כלום לא השתנה במשך 85 שנה. האנטישמיות, כפי שאיינשטיין חשף בפני ידידו המוזיקאי, היא חוק של תגובה אינסטינקטיבית מצד היצר האגואיסטי האנושי, לאותו צו אהבה אלטרואיסטי של הכוח העליון. לכן קל לעורר ולמשוך כל אדם מאומות העולם לשנוא את היהודים.
יותר מזה, בגלל ששורש האנטישמיות לא קשור לביולוגיה אלא מקורו בהתנגדות ובדחייה מהרעיון הרוחני, אז גם היהודים עצמם נעשים אנטישמיים. רק כשהיהודים יקלטו את גורם השנאה ויתפסו מהו תפקידם כלפי העולם, הם יתחילו להתחבר ביניהם כנדרש והשנאה לרעיון החיבור תתמסמס ותתחלף בהשתוקקות לממש את חוק האהבה בכל אומה ואומה בעולם. אחרת השנאה תלך ותגבר.
