בתחילת השבוע חתם נשיא פולין על החוק שיבטל את האפשרות של יהודים לקבל פיצוי על רכוש שנגזל מהם בתקופת השואה ובתקופה הקומוניסטית בפולין.
מיותר להיכנס לוויכוחים מפולפלים עם הפולנים. לא כדאי לגנות אותם ולא להתעמת איתם. בעברי גרתי בליטא על הגבול עם פולין, ואני מכיר היטב את העם הפולני. הם אנטישמים מובהקים. רוב ההשמדה של היהודים בעת מלחמת העולם השנייה התרחשה בגבולות פולין, ובשונה מהגרמנים הם לא סתם הרגו יהודים כמו מכונות, אלא עשו זאת מכל הלב.

אי-אפשר להאשים אותם בשנאה הזאת ליהודים, היא מעבר לשליטתם. זה יחס פנימי מובנה ומושרש שקיים בהם ועולה מהם כקיטור חסר מודעות. בכל אומה ואומה מוטבע יחס מיוחד ליהודים, אבל בפולנים הטבע החדיר שנאה תהומית של ממש, תיעוב שורשי. לכן לנהל איתם שיח ענייני של תן וקח זה משחק שכנראה לא יצא ממנו שום דבר מלבד להתלכלך.

אחרי חורבן בית שני, כשיצאנו לגלות ברחבי תבל, הגיעו המוני יהודים לפולין. הם עברו דרך ספרד, צרפת וגרמניה, והשתקעו בפולין שהייתה אז ארץ של עובדי אדמה שלא הביעו התנגדות מיוחדת ליהודים. רק בשלהי המאה ה-19 התחילה פולין להתעצב כמדינה מודרנית. הם חיבקו בחום גדול את הדת הקתולית – הרבה יותר מהקתולים שכפו אותה עליהם. לצד הגורם הטבעי, זה היה זרז נוסף שהפך אותם לקיצוניים ביחסם החריף ליהודים.

יהודי שנלחם בחוק הפולני החדש אולי רואה בעצמו אדם מוסרי, בעל תפקיד אחראי הדואג לכך שלא יימחק זיכרון השואה ולא ייפגעו ניצוליה האחרונים, אבל בשורה התחתונה, המאבק המוסרי אינו מועיל. בפרט לאחר שעברו כשמונים שנה מאז אותם אירועים, ולא נראה שמישהו מהפולנים חש היום נקיפות מצפון.

הטובה היחידה שיכולה לצמוח לנו ממאבק כלשהו היא במאבק על יישום תפקידנו היהודי הרוחני והנצחי. כאשר אנחנו לא מיישמים אותו זה גורם לכל האומות להתייחס כלפינו בחשדנות עד תוקפנות, כדוגמת פולין. לכן לא בתיקון עוולות חיצוניות אנחנו צריכים להילחם, אלא עלינו לראות בכך איתותים פנימיים, תמרורי אזהרה אנטישמיים, שבאים לתזכר אותנו להילחם בטבע האגואיסטי שלנו שמונע מאיתנו להיות כאיש אחד בלב אחד, ובכך להיות אור לגויים.

לכן עלינו להתמקד בעיקר בתיקון הפנימי שלנו כעם. לתת לאומה הישראלית את הצביון הרוחני שלה – אומה שכל ייחודה ויתרונה הפוטנציאלי תלוי בכינון יחסים מתוקנים בין חבריה המותאמים לחוקי הטבע – חיבור על פני פילוג, אהבה על פני שנאה. כל פעולה אחרת תגרום לנו רק רע ותדרדר את מעמדנו בעולם, שגם כך מידרדר, מפאת התרחקות מתגברת של עם ישראל מייעודו.

לכן אני חושב שלא כדאי לנו להיכנס לפינות האלו. זה לא יעזור, הכסף ילך לאבדון, ומה שנשרף נשרף. לא הייתי דורש מהפולנים שום דבר, אלא רק מעצמנו. אנחנו צריכים לשאוף להיות מדינה שמפיצה את שיטת התיקון לעולם, חכמה של יחסים מתוקנים בין בני אדם, תורה של חיבור לבבי. כך מדינת ישראל חייבת לתפקד. כל השאר יסתדר מאליו.